שאלה:
אנו קוראים במגילת אסתר כי אסתר נישאה למלך אחשוורוש. כיצד יכלה אסתר היהודיה להינשא למלך גוי?
תשובה:
כשאנו קוראים את סיפור הנס של פורים כפי שתועד במגילת אסתר, עלינו להבין שמחברי המגילה היו זהירים בלשונם ובתיאור המאורעות שגרמו לנס – הם עדיין היו נתונים לחסדי השלטון הפרסי. ללא כל ספק, יכלו הפרסיים לשים את ידם על עותק מן המגילה. פרטים רבים מסיפור פורים – במיוחד כאלו שיציגו את אחשוורוש ומלכותו באור לא חיובי – נכתבו במגילה ברמז בלבד. הסיפור המלא מובא רק בתלמוד, במדרשים ובספרי הפרשנים השונים.
אכן, אסתר לא רצתה להינשא למלך אחשוורוש. לא זו בלבד שהיא הייתה נערה יהודיה גאה וסירבה להינשא למלך הגוי, למעשה היא כבר הייתה נשואה! התלמוד מספר כי אסתר היתה אשתו של מרדכי, בן דודה.
בכל פעם שהיא נלקחה לבית אחשוורוש היה זה בכפיה. יתירה מכך, לאחר ששהתה עם אחשוורוש, היא טבלה במקווה ולאחר-מכן שבה לבעלה, מרדכי.
מובן אם כן שנישואי אסתר לאחשוורוש נעשו נגד רצונה, ולו הייתה מסרבת היה צפוי לה גורל זהה לגורלה של ושתי – מוות. לא הייתה לה כל ברירה אלא לציית לגזירתו של המלך אחשוורוש.
עוד על סיפור פורים כפי שהוא מובא במדרשים ובתלמוד תוכלו לקרוא כאן.
חנה ויסברג
יש מס' איסורים (3) ביהדות שדינם זה "יהרג ועל יעבור"
מוטב שהאדם ימות מלעבור על עברות אלו.
אחד מהם זה, גילוי עריות. שדינו הוא "יהרג ואל יעבור"
איך זה מסתדר?
ואני מצטרפת לשאלתה של יעלה אצרף, על כך שביקשו "נערות בתולות". איך זה מסתדר?
וגם התירוץ הזה שהיא היתה גם עם מרדכי נשמע לא מידי משכנע.. 🙃🙃
אשמח לתשובה 😊
לגבי השאלה השניה: יש מפרשים שמסבירים שמה שנאמר ותמצא חן וחסד לפניו מכל הנשים ומכל הבתולות". ז"א שאחשוורש לקח גם נשים בעולות וגם בתולות.
ולגבי השאלה הראשונה: זוהי סוגיה ערוכה בתלמוד שדנה בדיוק בשאלה זו.
ונקודת העניין שהיא נאנסה ע"י המלך.
(ולכן עד הפעם האחרונה שיזמה מפגש עם המלך הייתה עדיין מותרת למרדכי כדין אנוסה.)
לפי הסבר אחד אמרו: "אסתר קרקע עולם הייתה" ואחשוורוש עשה בה מעשה" ז"א היא נהגה בפסיביות מוחלטת בשעת המעשה.
ולפי הסבר שני הגוים "הנאת עצמן הם מבקשים " ולכן לא היתה צריכה למסור נפש.
ואדרבה לעת כזאת הגעת למלכות להציל את עם ישראל במסירות נפש גשמית ורוחניות "בכלוב של זהב"