שאלה:

השבוע השתתפתי בתפילה שונה מהרגיל. היתה זו קריאת התורה שהתנהלה לחלוטין על ידי נשים. רוב הנשים לבשו טליתות וכיפות. אני עצמי באה מרקע יותר מסורתי והדבר נראה לי קצת מוזר, אבל אני חושבת שזה דבר טוב. האם אינכם רואים בחיוב את התופעה שנשים יותר מעורבות ביהדות שלהן?

תשובה:

לדעתי העובדה שיותר ויותר נשים צמאות להתקרב ליהדות היא דבר פנטסטי ויש לעודד אותו. אך בכל הכנות, אינני מבין איך תפילה שכזו מועילה להתקרב ליהדות.

תראי, או שאת מאמינה שהתורה ניתנה על ידי האלוקים, או שאת חושבת שהיא עשויה בידי אדם. איך שלא תחליטי, זה לא הגיוני שנשים יחקו את מעשי הגברים.

אם התורה ניתנה על ידי השם, אז חוקיה הם נצחיים ואינם ניתנים לשינוי. גם לא ראוי לשנותם, מפני שהקב"ה יודע מה שהוא עושה. אם היהדות קובעת שהגברים ילבשו טליתות ויקראו בתורה, והנשים לא, אין זו אפליה בלתי הוגנת, אלא משום שלמינים השונים תפקידים שונים: הבורא שברא את הגברים והנשים באופן שונה, יודע מה כל אחד מהם צריך להגשמתו הרוחנית.

ישנם כאלו הטוענים שהתורה היא מעשה ידי אדם, ולכן חוקיה ניתנים לשינוי. לדעתם סביר להניח שהתורה תפלה את הנשים, כי היא נכתבה על-ידי גברים שחיו בתקופה שובניסטית בה עדיין לא נשמעו הקריאות למען זכויות הנשים.

אך אם אכן כך הם פני הדברים, מדוע שהנשים ירצו לאמץ מנהגים שהומצאו על ידי שונאי נשים לפני שלושת אלפים שנה? האם הדרך היחידה שלהן להגשמה עצמית תהיה על-ידי חיקוי מנהגי הגברים? נראה שזה מעליב את הנשים יותר מאשר משחרר אותן.

או שמנהגים אלה הם מצוות אלוקיות והם ישארו לנצח, או שהם המצאות של בני אדם ואז יש להחליפם.

אנו מאמינים שהתורה ניתנה לנו על-ידי האלוקים בהר סיני ואין צורך לעדכן אותה. התברכנו בדור שבו לנשים ניתנת כל הזדמנות לגלות בעצמן מה שיש ליהדות להציע. חלק מהנשים אמצו לעצמן את מנהגי הגברים; אך אחרות גילו מחדש את הרוחניות הנשית הייחודית בתוך המסורת היהודית, שהיא מביאה סיפוק ובעלת עוצמה. אני חש, שהגישה הזו יותר קרובה לנפש של האשה.

תנו לקול הנשי של היהדות להישמע. העולם זקוק לכך יותר מאשר אי פעם.