כדי שנוכל להיכנס אל ההר, נצטרך להשתמש בשערים הקבועים בחומה. האפשרויות העומדות לרשותנו הם:

* שערי חולדה – שני שערים בדרום ההר

* שער קיפונוס במערבו

* שער טדי בצפון

* שער שושן בדרום

מדוע כל-כך הרבה שערים? ומהיכן הגיעו שמות אלו?

שערי חולדה

דרך שערי חולדה שבדרום ההר מתבצעת הכניסה הראשית להר הבית. הם משמשים עבור כניסה ויציאה שוטפת מן ההר – כדי לשמור על הסדר, שער אחד הוקצה לכניסה והשני ליציאה.

בימי בית המקדש הראשון, היתה יושבת בין שני השערים נביאה בשם חולדה. חולדה היתה קוראת לנשי ישראל ומעודדת אותן לשפר את דרכן. כשנבנה הבית מחדש, קיבלו שערים אלו את השם: שערי חולדה, לזכר הנביאה.

שער קיפונוס

שער קיפונוס, שעמד במערב, נועד אף הוא לכניסה וליציאה מן ההר, אם כי הוא לא היה שער מרכזי כל-כך כשערי חולדה.

אם תחפשו את המילה "קיפונוס" במילון, לא תמצאו אותה: אין מילה כזו בלשון הקודש. מדוע, אם-כן, קראו לשער בשם זה?

בקרב חכמי ישראל ישנם חילוקי דיעות בנושא. לדיעה אחת, קיפונוס היה הנדיב שתרם לבניית השער. דיעה אחרת סוברת כי השם מבוסס על המילה היוונית "קיפו" שמשמעותה: ראש, והשער כונה בשם זה כיוון שהיה סמוך לקודש הקודשים, ראש וראשון בקדושה. דיעה אחרת מציינת כי "קיפונוס" ביוונית היא: גינה, וכי יתכן שבסמיכות לשער זה עמדה גינת ורדים.

שער טדי

בצד הצפוני של ההר נגלה את שער טדי. נוכל בקלות להבחין שהשער נעול למחצה, וכמעט ולא עושים בו שימוש.

נמתין מעט... הנה, מישהו יוצא מן השער! אך הוא יוצא בזריזות, כאילו מפחד להיתפס... מה קורה כאן?

ובכן, האדם שיצא מן השער הוא כהן שנטמא באמצע העבודה במקדש. על-פי ההלכה, אסור לטמא לשהות במקדש וכאשר הכהן נטמא בנסיבות מצערות, עליו לצאת במהירות האפשרית. שער זה מאפשר לו יציאה מהירה וחשאית.

ישנם הטוענים כי מכאן נובע שמו של השער "טדי", שפירושו ביוונית "צניעות" וחשאיות.

אחרים טוענים כי שמו של השער הוא "טרי" = משולש, על-שם צורת המשולש שהיתה בראשו, בניגוד לשערים האחרים שהיו מלבניים.

שער שושן

השער האחרון ברשימה שלנו הוא שער שושן, העומד בחומה המזרחית של ההר. בשער זה משתמשים באירועים מיוחדים, כמו שריפת הפרה האדומה (אירוע שקרה 9 פעמים בלבד בתולדות ההיסטוריה היהודית! את הפרה העשירית יכין המשיח שיבוא במהרה בימינו). דרך גשר מיוחד ניתן לצעוד מן השער עד להר המשחה (הר הזיתים).

השם "שושן" מוכר לנו מסיפור פורים: העיר שושן, בירת פרס. אכן, שער זה קשור לשושן הפרסית. היה זה לאחר שהיהודים קיבלו רשות ממלך פרס לשוב ולבנות את בית-המקדש השני, כאות תודה (או בלחץ הקיסר) הם הבליטו את צורת העיר שושן על השער, ומכאן ואילך קיבל השער את שמו הרשמי: שער שושן.

שערים ללא שם

להר הבית שני שערים נוספים, שאת בנייתם יזם שלמה המלך. בשבתות הם הפכו למוקד התכנסות: באחד מהם יושבים חתנים מאושרים, במשנהו אבלים ומנודים. תושבי ירושלים היו באים כדי להשתתף בשמחת החתנים ובעצב האבלים והמנודים.

אנו נבחר להיכנס דרך השערים המרכזיים: שערי חולדה שבדרום. זכרו כי הצד הדרומי הוא תחתית ההר, וככל שנתקדם לעבר בית המקדש יהיה עלינו לטפס במעלה ההר.