היה זה בשנות השישים המוקדמות, כאשר הוצגו לראשונה המחשבים המרכזיים במקומות העבודה. פרופ' אברהם פוליצ'נקו, שהיה אחד מחלוצי טכנולוגיית המחשבים, ביקר אצל הרבי מליובאוויטש והציג בפניו את השאלה הבאה:

"אני יודע שכל מה שקיים בעולם, אפילו מה שאנו מגלים מאוחר יותר בהיסטוריה, יש לו מקור בתורה. אז איפה יש מחשבים בתורה?"

ללא היסוס ענה הרבי: "תפילין". הפרופסור נדהם.

"מה חדש לגבי מחשב?", המשיך הרבי. ""אתה נכנס לחדר ורואה הרבה מכונות מוכרות: מכונת כתיבה, רשם-קול גדול, טלוויזיה, מחורר, מחשבון. מה חדש?

"אבל מתחת לרצפה, כבלים מחברים את כל המכונות האלה כך שהן עובדות כמכונה אחת."

הפרופסור הנהן בראשו בהתלהבות. הוא לא חשב על זה קודם, אך כן, זה כל מה שיש במחשב: סינתזה של מדיה ומכשירי עיבוד נתונים.

"עכשיו תסתכל על עצמך. יש לך מוח. זהו עולם אחד. הלב שלך זה עולם אחר. והידיים שלך בדרך כלל מעורבות במשהו אחר לגמרי וזר לשניהם. שלוש מכונות שונות.

"אז אתה מניח תפילין. דבר ראשון בבוקר, אתה קושר את המוח, הלב והידיים עם כבלי העור האלה וכולם עובדים כמכונה אחת עם כוונה אחת. ואז, כשאתה יוצא לפגוש את העולם, כל פעולותיך נעשות בהרמוניה עם מטרה מתואמת אחת."