כל אורך כו'. הנה המג"א כאן לא פירש עד כמה מיקרי דרך לבישה, וכן בש"ע סעיף כ"ט הדבר סתום ושקול, שמתחלה כתב למטה מכתפיו ואח"כ הוסיף גם גופו ולא פירש כמה ומסתמא רובו ככולו, וכיון שהט"זא פירש כן בהדיא ואין הש"ע ומג"א חולקין עליו בפירוש יש להחמיר כדבריו.

ומה שכתב מהרי"לב שהביא המג"א כאן,ג היינו שדעתו להחמיר במרזבד משום תקוני מנא.ה אבל הש"ע ורמ"א ומג"א ושאר אחרונים שאנו נמשכים אחריהם שהשמיטו איסור זה, משום דרש"יו יחידאה הוא בפירוש זה דמרזב, שרוב המפרשים והפוסקים פירשו בענין אחר.ז ולפי דעתם הדבר ברור ופשוט שאין לאסור כלל משום איסור הוצאה בנדון שכתב הט"ז ס"ק כ"ה.ח ואם נתכוין הט"ז לפרש"י הרי לא הזכירו כלל לעיל ואיך כתב כמ"ש לעיל.ט וגם לא הוי ליה למימר הנח להם כו'י כיון שיש להם על מי שיסמכו.יא וגם מה שכתב בס"ק כ"א דכל הפוסקים כו',יב הוא תמוה מאוד, שבפירוש הרי"ף והרא"ש ותוס' וסיעתם לא נזכר כלל איסור זה, שלפי דעת הרי"ףיג והרא"שיד אין איסור אלא כשנעשה כמרזב על השדרה, ולפי דעת התוס'טו וסיעתם אין איסור אלא כשהוא על כתפו בלבד ואינו מגיע על הזרוע עיין שם, וכן כתב הטור להדיא, והרמב"םטז בלבד הוא שפירש לאסור גם על ידו, ונקט בלישניה המעוטףיז בטליתו כו' משמע דמיירי בחתיכה מרובעת שמתעטפין בה. ועוד שכיון שלפי דעת רוב הפוסקים אין לנו לאסור כלל בעל ידו כיון שלא נזכר בגמרא, אלא שאנו אוסרים מחמת שפסק הש"ע כרמב"ם, אם כן כיון שהש"ע עצמו מיקל במלבושים דידן אין לנו להחמיר כלל בדברי סופרים,יח בפרט שכמה אחרונים שאנו נמשכים אחריהם הסכימו עמו.יט

אבל על כתיפו פשיטא שיש לחוש לדעת הט"ז, כיון שלפי דעת רש"יכ ור"ןכא יש בזה חיוב סקילה לדעת הט"ז.כב ובפרט שגם הש"עכג לא הזכיר כלל היתר על כתיפו, מכלל שחזר בו ממה שכתב בב"י,כד כמו שחזר בו לאסור בחתיכה מרובעת לתפוס קצתה, שבב"יכה התירה משום דלא דמי למה שכתב הרמב"ם וקפלה כו', שכשכנפיה מקופלין על ידו אין שם כלום מלבישת הטלית מן ידו עד הארץ ונראה כנושא משוי על ידו כמו שכתב הב"י בעל כתפו, משא"כ כשתופס למעלה משוליה אזי יש שם עוד מלבישת הטלית למטה מן ידו בדרך מלבוש, וכן כשתופס בשוליה ומגביה למעלה שמתקפל הטלית למטה וקיפול זה הוא למטה מידו בדרך מלבוש. ואפילו הכי בש"ע חשש להחמיר, שלא רצה לסמוך על סברתו אלא להקל במלבושים דידן בדבר שאין איסורו מפורש אלא בדברי הרמב"ם: