החשובים כו'. מה שכתב המג"אא לאסור באיש דעלמא במבוי המעורב משום זילותא דשבת כמ"ש סימן תקכ"ב,ב אם כן לפי מה שכתב הט"ז בסימן תקכ"בג דאין לאסור אלא בכרמלית הוא הדין הכא, דלענין זילותא במבוי המעורב משום דרך חול אין לחלק כלל בין יו"ט לשבת. ואף לפי מ"ש הב"יד מפרש"יה דאף בבית המדרש אסור היינו בכיתוף דמיחזי כרוצה להוליך הרבה כדפירש"י.ו ודמי למפשיל הקופה לאחוריוז דהוי עובדין דחול מהאי טעמא כדפירש רש"י בריש פרק המביא,ח ומדקתני התםט וכן כו' משמע דדמי לרישא בנותן כדים בסל, דאף בחצר אסור לדעת הר"ן,י כמו שכתב הב"י בסימן שכ"[ג].יא אבל מקל בעלמא לא הוה עובדין דחול אלא ברשות הרבים כמ"ש רש"ליב וב"חיג וט"זיד סי' תקכ"ב. ובפרט דמסתמא אינו מוציאו לשמרו ולא לצורך מקומו אלא לצורך גופו, דשלא לצורך כלל בלאו הכי אסור אפילו לטלטלו דלא עדיף מכלי שמלאכתו להיתר בסי' ש"ח.טו

והא דחצבא זוטא הוה בעי לשנויי,טז היינו נמי ברשות הרבים. ואף דפירש רש"י בריש פרק שואליז דמתני' דהמביא קא דייק, מכל מקום לא דמי לגמרי, אף לדעת הר"ן דאסר התם אף בחצר, דהא התם אפושי בהילוך עדיףיח והכאיט לא עדיף, אלא ודאי דלא דמי להדדי לגמרי עיין שם בתוס' ריש פרק שואלכ וריש פרק מפנין.כא וכן משמע בגמראכב דלא מקשה ליה אלא מיו"ט, ולא משבת במבוי המעורב, שהיה כן דרכם ברוב המקומות כדאיתא בפ' הדר,כג ובפרט לפי הגירסא שבריש פרק שואלכד דרב חנןכה מקשה לאביי גם בחצבי דאפומא דמבואה בשבתא, ולמה הקשה קושיא ראשונה ביו"ט דוקא, אלא ודאי דבמבוי המעורב לא צריך שינוי בכהאי גוונא, דלא מיחזי כנושא משאות כמו בכדים בסל, ולא כמוליך הרבה כמו במפשיל הקופה והכיתוף לפי פרש"י.כו

ומלשון הרמב"םכז וש"ע סי' תק"יכח משמע דאין צריך שינוי אפילו בכדים בסל אלא במקום ששייך בו איסור הוצאה שלא לצורך.כט וכן משמע בהדיא בתוס' ריש פרק המביאל שפירש משום מראית העין. וכן כתבו בטור וש"ע שם.לא וברמב"ם משמע מסידור לשונו דאף מקל וכסא מיירי בכהאי גוונא, עיין שם בפרק ה'לב שהתחיל שלא יעשה כו'.לג וכן כתב במקל וכסאלד שלא יעשה כו'. ועיין במ"ש בסי' תקט"ז.לה ועיין מג"א סי' שכ"[ג]לו שרמ"אלז לא סבירא ליה כהטור שם: