שאלה:

אני יודעת שבל"ג בעומר מדליקים מדורות. גם בשכונה שלי מדליקים מדורה מידי שנה. רציתי לדעת מה הסיבה למנהג הזה?

סיגל.

תשובה:

מנהג הדלקת המדורות בל"ג בעומר הוא אחד מהמנהגים המיוחדים שבאמצעותם מכבדים את זכרו של התנא (חכם מתקופת המשנה) רבי שמעון בר יוחאי, שיום פטירתו חל ביום י"ח באייר - ל"ג בעומר1.

המנהג להדליק מדורות הוא מנהג עתיק שמופיע כבר במכתביו של רבי עובדיה מברטנורא, בן המאה ה-15, שבהם מספר לבני משפחתו מחוויותיו בארץ ישראל2.

בכל שנה, לקראת יום ל"ג בעומר, עולים אלפי יהודים לקברו של רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון ושם מדליקים מדורות ושרים ורוקדים בשמחה גדולה במשך כל שעות הלילה וגם במשך היום פיוטים ופזמונים הקשורים בתורתו של רבי שמעון בר יוחאי ובאישיותו הגדולה.

• ראו גם: סיפור חייו של רבי שמעון בר יוחאי

למה מדורות?

מדוע מציינים את זכרו של רבי שמעון בר יוחאי באמצעות מדורה של אש? הנה כמה הסברים למנהג המיוחד:

היום שבו מאיר האור של תורת הסוד

כאשר מגיע תאריך פטירתו של אדם צדיק, שעמל במשך כל ימי חייו לפתח ולהעמיק את הקשר עם בורא העולם, הקשר הרוחני האישי שלו עם הקדוש ברוך הוא הופך לנחלת הכלל ומקבל ביטוי מוחשי גם בעולם הזה: ההשפעה של מעשיו הטובים גוברת ומעניקה מרץ רוחני לאנשים רבים ושונים.

תורתו של רבי שמעון בר יוחאי כוללת את ספר הזוהר שהוא החיבור המרכזי של "תורת הקבלה", שנקראת גם 'חכמת הנסתר' או 'תורת הסוד' בגלל הנושאים שבהם היא עוסקת.

במשך אלפי שנים רעיונותיה של חכמת הקבלה היו ידועים רק לקבוצה מצומצמת של תלמידי חכמים וצדיקים. החכם שגילה ולימד את חכמת הקבלה הוא רבי שמעון בר יוחאי. באמצעות האור הרוחני-מחשבתי של תורת הסוד הפך רבי שמעון את העולם למקום שבו האמת על נוכחותו של אלוקים וסודות הבריאה גלויים לכל אדם.

ראו גם: 3 שאלות ותשובות על ספר הזוהר

כסמל לכך שאור תורתו ומעשיו של רבי שמעון מאיר בעולם ביום מיוחד זה ושסודות התורה הופכים לגלויים ומאירי דרך, נוהגים להדליק לכבודו מדורה של אש בוערת ומאירה3.

השמש המתינה שרבי שמעון יסיים לגלות את תורתו

הזוהר מספר4 שביום שנפטר רבי שמעון, התעכבה השקיעה עד שסיים לחשוף את סודות התורה. בנוסף, האור שקרן אז מפניו של רביו שמעון בשעה שאמר את דברי התורה שלו היה כה חזק עד שתלמידיו לא יכלו להביט בו. המדורות שלנו באות לציין את המאורע יוצא הדופן הזה.

וכך מתואר מעמד הסתלקותו של רבי שמעון בספר הזוהר:

"אמר רבי שמעון: כל ימי השתוקקתי לגלות את הסודות האלו ולא הרשו לי. מלבד היום . . שבו קיבלתי רשות. והיום הזה לא יהפוך ללילה כמו כל יום רגיל. מפני שהיום הזה הוא שלי. ועכשיו מותר לי לגלות לכם דברים אלו, כדי שלא אגיע לעולם הבא כשאני מתבייש..."

רבי שמעון ישב וגילה את סודות התורה במשך כל היום, עד שהגיע למילה "חיים" שבפסוק "כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם5".

ממשיך ספר הזהר לספר:

"אמר רבי אבא (אחד התנאים, מתלמידיו של רבי שמעון) לא גמר המאור הקדוש לומר "חיים" עד שנשתכחו דבריו, ואני כתבתי וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרימותי הראש, כי האור היה גדול ולא הייתי יכול להסתכל. בתוך כך נזדעזעתי ושמעתי קול הקורא ואומר "אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים..." 6. שמעתי אחר כך קול אחר: "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ..."7.

"כל אותו היום לא נפסקה האש מן הבית ולא היה מי שהגיע אליו, כי לא יכלו מפני שהאור והאש היו סביביו. כל היום ההוא נפלתי על הארץ וגעיתי. אחר שהלכה האש ראיתי את המאור הקדוש, קודש הקדשים, שנסתלק מן העולם, נתעטף ושוכב על ימינו ופניו צוחקות..."

מדוע באמת הוארך אור היום עד שסיים רבי שמעון את הלימוד? מוסבר בספרי החסידות8: כדי ללמד אותנו שכל האורות שבעולם נוצרו עבור לימוד התורה.

רבי שמעון מכונה "המאור הקדוש"

פעמים רבות מכונה רבי שמעון בר יוחאי בספר הזוהר בשם "בוצינא קדישא". זהו כינוי בארמית שמשמעותו בעברית: "המאור הקדוש". לכן מכבדים את זכרו באמצעות הדלקת "מאורות".9

ה"קול" החמישי של אלוקים

המקובלים מסבירים כי שבעת השבועות של ספירת העומר מקבילים לשבעת ה"קולות" של אלוקים המתוארים בפרק כט של ספר התהלים (שאותו נוהגים לומר בתפילת 'קבלת שבת').

שבעת ה"קולות" הללו קשורים גם לשבע התכונות האנושיות שבמשך ימי ספירת העומר יש לעבוד על שיפורן: כל שבוע מספירת העומר מוקדש לשיפור תכונה אחת מתוך השבע, כאשר בכל יום בשבוע עובדים על יצירת השילוב הנכון בינה לבין שאר התכונות.

ראו גם: המדריך לשיפור עצמי בארבעים ותשעה שלבים

ל"ג בעומר הוא היום החמישי של השבוע החמישי לספירת העומר. במשך שבוע זה עובדים לפתח את תכונת ה'הוד' וביום זה על ה'הוד שבהוד'.

ה'קול' החמישי של אלוקים המופיע בפרק התהלים הוא "קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ"10. זה הקשר בין מדורות האש שמדליקים בל"ג בעומר לעבודת ה' הפנימית שאותה יש לעשות ביום זה.

האור של חג השבועות

ל"ג בעומר הוא היום השבע-עשרה לפני חג השבועות שהוא יום מתן תורה.

שלמה המלך ממשיל את התורה לאור: "כי נר – מצוה; ותורה – אור"11. כמו כן, חז"ל מסבירים כי האור המופיע בסיפור בריאת העולם בספר בראשית שעליו נאמר12 "וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" הוא האור של התורה הקדושה.

הערך המספרי של המילה "טוב" הוא 17 = 9, ו = 6, ב = 2). מכאן לומדים שאור התורה מתחיל לזרוח ולהאיר 17 ימים לפני יום מתן תורה, קרי: ביום ל"ג בעומר. את האור הזה מסמלים באמצעות המדורות.

לא במקרה זהו גם יום פטירתו של רבי שמעון (ויש האומרים גם לידתו), משום שהוא זכה לגלות את האור הפנימי של התורה, המראה לכל אחד את הטוב הגדול שטמון בהליכה בדרכי התורה13.

להאיר את חושך הגלות

בספר הזוהר מוסבר שהדרך להאיר את חושך הגלות היא באמצעות לימוד תורתו של רבי שמעון בר יוחאי. למעשה, עצם המילה "זוהר" פירושה: אור.

כדי לפרסם זאת, מדליקים מדורות ביום פטירתו.14

ועוד משהו: בספר הזוהר גם כתוב15 שבאמצעות תורתו של רבי שמעון בר יוחאי, נצא מן הגלות הנוכחית "ברחמים". הלוואי שנזכה לזה במהרה בימינו!

• ראו גם: מתי מדליקים את מדורת ל"ג בעומר?