בעיצומם של ימי ספירת העומר בהם נוהגים מנהגי אבלות שונים, מופיע ל"ג בעומר – יום שמח וחגיגי. את ל"ג בעומר (החל כל שנה בתאריך י"ח באייר) מציינים בין היתר בהדלקת מדורות, במשחקי חץ וקשת ובעליה לקברו של רבי שמעון בר יוחאי שבמירון. בערים רבות בארץ ובעולם עורכים 'תהלוכות אחדות', אירועים בהם ילדים מכל החוגים צועדים יחדיו, משננים פסוקים ומאזינים לסיפורים מן התורה.

אירועי ל"ג בעומר

שני אירועים משמעותיים אירעו בל"ג בעומר:

א) מגיפה קטלנית1 השתוללה בין תלמידי רבי עקיבא וקטלה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד הדדי ראוי בין התלמידים. המגיפה פרצה בימים שלאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר. כאשר בל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות היה זה אירוע שמח.

ב) ביום זה נפטר רבי שמעון בר יוחאי, צדיק מתקופת התנאים שחיבר את ספר הזוהר, ספר קבלי המשמש כיסוד לחלק המיסטי של התורה. ביום פטירתו רבי שמעון גילה לתלמידיו סודות תורה מיסטיים רבים וציווה את תלמידיו לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.

גדולי החסידות מסבירים כי ביום הפטירה של הצדיק, הארה מ"מעשיו, תורתו ועבודתו" משפיעה על חיי תלמידיו. כך, בל"ג בעומר אנו חוגגים את חייו של רבי שמעון ואת גילוי הרובד הפנימי של התורה.

מה עושים בל"ג בעומר

· בל"ג בעומר לא חלים דיני האבילות הנהוגים בימי ספירת העומר.

· אין אומרים את קטעי ה'תחנון' שבתפילה.

· מנהג החביב במיוחד על הילדים הוא לערוך מדורות. את המדורות מדליקים כזכר לאור שגילה רבי שמעון במשך חייו, ובמיוחד ביום פטירתו – ל"ג בעומר.

· נהוג גם לצאת אל השדות ולמשטחים פתוחים ולשחק בחץ ובקשת. זאת לזכר העובדה שבמשך חייו של רבי שמעון לא נראתה הקשת בענן (הקשת מהווה סימן לחטאים).

· רבים נוהגים לעלות לקברו של רבי שמעון במירון, שם עורכים הדלקה מרכזית וחוגגים במשך כל הלילה.

· הרבי מליובאוויטש זצ"ל קרא לילדי ישראל לנצל יום זה כדי להתאחד ולצעוד יחדיו ברחובות הערים. במאות ערים בארץ ובעולם נערכות "תהלוכות ל"ג בעומר" בהשתתפות ילדים מכל גווני הקשת.