לאחר הקידוש אנו אוכלים את הכרפס – פרוסת ירק טבולה במי מלח. למה? ככה! מטרת אכילת הכרפס היא רק כדי לעורר את תמיהתם של הילדים, השותפים המרכזיים בליל הסדר. אם הילד ישאל: "אבא! מדוע השולחן ערוך ומפואר, אך אנו אוכלים רק חתיכת ירק קטנה"? דעו כי השגתם את המטרה.

עוד: אם נקרא את המילה "כרפס" מהסוף להתחלה, נגלה את המילים: "ס פרך" רמז לכך ששישים ריבוא (שש-מאות אלף) יהודים עבדו במצרים בעבודת פרך.

לפני אכילת הכרפס אנו נוטלים ידיים, ללא ברכה.

מה עושים:

ממלאים ספל (או כוס) במים, שופכים 3 פעמים על היד הימנית, ו3 פעמים על היד השמאלית. לאחר ניגוב הידיים נוטלים פרוסת ירק (בצל, תפוח-אדמה, או ירק אחר), טובלים אותה במי-מלח, ומברכים:

"ברוך אתה אד-ני, אלה-ינו מלך העולם, בורא פרי האדמה". (באמירת הברכה נחשוב גם-כן לפטור את אכילת המרור שנאכל בהמשך הסדר), ואוכלים את הירק.