והנה הגענו לנקודת-השיא של ליל הסדר: ההגדה.

אמרו חכמינו זכרונם לברכה: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח"! כך בדיוק עברה המסורת מדור לדור. אבותינו סיפרו לנו, זקנינו סיפרו לאבותינו, אבותיהם סיפרו להם... כך שימרנו את סיפור יציאת מצרים, בדיוק כפי שהתרחש לפני למעלה משלושת-אלפים ושלוש-מאות שנה.

סיפור ההגדה יתן לנו תיאור מפורט על יציאת מצרים. הוא יפתח בשאלתם של הילדים: "אבא, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"? אז, האב (או עורך הסדר), יפנה לילד בקול רך ויספר לו:

"עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' אלוקינו משום בכח גדול וביד חזקה"...

במהלך ההגדה נתוודע לדמות ארבעת הבנים (חכם, רשע, תם, שאינו יודע לשאול); כיצד השתעבדו אבותינו במצרים; סיפור עשרת המכות, והמכה העשירית; ואז, נרים את קולנו בתודה לה' שהוציא אותנו מעבדות לחירות וגאל אותנו, ונשתה את כוס היין השניה.

כדאי לשים לב לפיסקה חשובה מתוך ההגדה (לא להאמין, הפיסקה נכתבה לפני מאות בשנים, אך רלבנטית כתמיד!)

"והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש-ברוך-הוא מצילנו מידם".

מה עושים:

* הילדים שואלים את ארבעת הקושיות (הם אוהבים זאת כל-כך!). גם אם אין ילדים המשתתפים בליל הסדר, יאמר הצעיר שבחבורה את ארבעת הקושיות.

* קוראים את ההגדה (הגדה להורדה והדפסה נמצאת כאן).

* מברכים ברכת "ברוך אתה אד-ני, אלה-ינו מלך העולם, בורא פרי הגפן" ושותים את כוס היין השניה.

* כמנהג בני חורין, גם את הכוס הזו (וכן את שאר הכוסות) נשתה כשאנו מסובים על צידנו.