סוף-סוף סיימנו את אמירת ההגדה (ארוך קצת, לא-כן?) וכעת אנו ניגשים למצווה הבאה בלילה זה: אכילת המצה.

מדוע אנו אוכלים מצה? ההגדה נותנת לנו הסבר בקצרה, הנה הוא: "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ, עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם". כשנגאלו אבותינו ממצרים, הם נחפזו לצאת ולא הספיקו להכין לחם, כרגיל. הם נטלו את הבצק שלא תפח, ואפו אותו כמות שהוא. התוצאה? המצה שאנו אוכלים.

גם: המצה הדקה שלא הספיקה לתפוח מסמלת את הצניעות והענווה, לעומת החמץ, הלחם שתפח, המסמל את הגאווה והיהירות.

מה עושים:

* ממלאים ספל (או כוס) במים, שופכים 3 פעמים על היד הימנית, 3 על היד השמאלית ומברכים: "ברוך אתה אד-ני, אלה-ינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו, על נטילת ידיים".

* עורך הסדר מחזיק בידו את כל שלושת המצות בקערה, וכולם מברכים: "ברוך אתה אד-ני, אלה-ינו מלך העולם, המוציא לחם מן הארץ".

* עורך הסדר שומט את המצה התחתונה מידו, והמסובים מברכים ברכה נוספת: "ברוך אתה אד-ני, אלה-ינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על אכילת מצה".

* כל המסובים אוכלים לפחות כזית מצה (27 גרם – כ2 שליש מצה עגולה).

* את המצה אנו אוכלים בהסיבה.