שאלה:

יש לי רק חבר טוב אחד: הכלב שלי. אנשים גרמו לי כל כך הרבה כאב, אבל הוא תמיד נשאר נאמן. אני מתחילה להתייאש מבני אדם. מדוע אני לא יכולה למצוא אדם נאמן כמו הכלב שלי?

תשובה:

אני מבין את הרצון שלך להימנע מקשר עם בני אדם. יחסי אנוש הם דבר מסובך, ולעיתים אף כואב. כשאת משקיעה רגשות בבן-אדם אחר, סיכויי הפגיעה גבוהים. וככל שהיחסים עמוקים יותר, כך הסיכונים גדלים.

ידידות עם כלב היא דבר בטוח לכל הדיעות. חית מחמד לא משתנית. ברוב המקרים ניתן לצפות מראש את התנהגותה. קל לשלוט עליה, ולעולם לא תפגעי מיחסים אלו – אלא אם כן הכלב יתקיף אותך פיזית.

אבל, הכלב לעולם לא יאתגר אותך. עם חית מחמד, לעולם לא תצטרכי לשאול את עצמך, לשפר חלקים מסויימים מאישיותך, להתנצל. לכלב אין תביעות מהאישיות שלך. את יכולה להיות קשוחה ולא גמישה – בדיוק כמוהו. כאשר ידידות עם חית מחמד תופסת את מקומה של יחסי האנוש, החיה היא המרויחה היחידה – האדם מפסיד.

ביחסי אנוש אמיתיים ועמוקים, בן הזוג שלנו קורא לנו להשתפר, להשתנות ולצמוח. אנו לא יכולים לשלוט זה על זה, ואנו גם לא יכולים לצפות מראש את מצבי הרוח של השני. אנו צריכים להיות מוכנים לצאת מעצמנו, ולהתייחס לצרכים הרגשיים של בן הזוג. וכאשר צרכים אלו משתנים, להתאים את עצמנו אליהם. תוך כדי חיים משותפים, חוויות שמחות, ואפילו חוויות פוגעות ומעליבות, אנו לומדים אודות האישיות שלנו וגדלים להיות בני אדם טובים יותר. במקרה כזה, בן הזוג הופך להיות המראה שלך. הכלב לא יכול לעשות זאת.

אל תתייאשי מבני אדם. הכלב שלך מצא בן אדם נפלא; גם את תמצאי אחד כזה.