כיצד אפשר לסלוח למישהו שבאמת פגע בך?

שאלה:

איך אפשר לסלוח לאדם שבאמת פגע בך, במיוחד אם מדובר באדם קרוב לך, והאמון ביניכם נשבר?

תשובה:

הסליחה אינה פעולה אחת ויחידה שאותה מתחילים ומסיימים תוך זמן קצר. הסליחה היא תהליך בעל רבדים רבים, וזהו מסע ארוך, שבו אנו מתקדמים לאט לאט לעבר המטרה.

הרבי מליובאוויטש הסביר שקיימות שלוש רמות של סליחה:

1) אנו לא מאחלים כל רע לאותו אדם, ואנו אפילו מתפללים להצלחתו. ברמת סליחה בסיסית זו, יתכן שאנו עדיין נרגזים, חשים פגועים או אף כועסים, אך אנו מצליחים שלא לקוות לנפילתו של אותו אדם ואף לא לחוש בצורך לנקמה.

2) אנו מפסיקים לכעוס. בשלב שני זה, יתכן שלא נהיה מוכנים להתייחס לאותו אדם כפי שעשינו קודם לכן, אבל אנו כן מסוגלים להמשיך הלאה ולשחרר עד לנקודה שבה אנו כבר לא נושאים רגשות של כעס ותרעומת בשום מישור.

3) שיקום מערכת היחסים. בשלב סופי זה, הסליחה שלמה. לא זו בלבד שסלחנו לאדם, אלא שלגמרי הבנו אותו וקיבלנו אותו מחדש. אנו כעת מוכנים להיות קרובים שוב לאדם שפגע בנו כפי שהיינו בעבר.

התלמוד מסביר, שאפילו אם מישהו פגע בנו בצורה קשה, מצפים מאתנו שנמצא בנו את הכוח לסלוח לו לפחות ברמה הראשונה. היעדר סליחה כלשהי הוא סימן לאכזריות. תשוקת נקם ומצב שבו אנו מאחלים למישהו דברים רעים, אלה דברים המעידים על פגם באישיות הדורש תיקון.

צורת סליחה שקשה יותר להגיע אליה מתרחשת בשלב השני, שבו אנו מפסיקים לחוש נפגעים או כועסים. אם נפגענו או נבגדנו, יתכן שאנו זקוקים עדיין לזמן ולעבודה קשה כדי להיפטר מרגשות שליליים. זה עשוי להיות תהליך ארוך של ריפוי ושל חיבוטי נפש, עד שרגשות התרעומת והכעס ייעלמו מלבנו ומנשמתנו.

צורת הסליחה האידיאלית היא הרמה השלישית, שבה אנו משקמים את מערכת היחסים. אולם, חשוב להדגיש שלא תמיד אפשרי לעשות זאת. קיימות מערכות יחסים כל כך רעילות, עד שהדבר האחראי ביותר שניתן לעשות הוא להתרחק מהן. אך אנו לא צריכים לאמץ גישת "הכל או לא כלום". אם בלתי אפשרי להשיב את מערכת היחסים על כנה, לא תמיד הכרחי להפסיק כל קשר או להפוך ליריב של הפוגע. אם נאחל לאותו אדם כל טוב, נוכל עדיין להשיג רמת סליחה בסיסית יותר. עדיין נוכל להפסיק לכעוס ולתת לאותו אדם כבוד בסיסי. עדיין נוכל לברכם לשלום כשנראה אותם, ולתת להם את הכבוד שמגיע לכל אדם.

כל שיפור קטן במערכת היחסים הוא חשוב ויש לו השפעה עמוקה על תחושת האושר שלנו. עשה עכשיו את הצעד הראשון.

(מבוסס על ליקוטי שיחות כרך כח, ע' 141 ואילך)