שאלה:

אני עומדת לערוך חתונה במשפחה ומתלבטת האם להזמין את אחיותיי. ניתקנו קשר כבר המון זמן בעקבות משהו מאוד לא יפה ששתיהן עשו לפני הרבה שנים. מצד אחד, אני חושבת שהגיע הזמן לסלוח. מצד שני, מה שהן עשו היה באמת בלתי נסלח.

תשובה:

קשה לי מאוד להיכנס לראש וללב שלך, ולחוות באמת את הרגשת הדחייה וחוסר האחווה שחווית ממשפחתך בתקופה ההיא. לא הייתי שם, ולעולם לא אוכל לשפוט ולדעת באמת כיצד הרגשת.

מצד שני, אולי בדיוק לכן פנית אליי - הלא מעורב, שיעזור לך.

ובכן אני חייב לפתוח בסיפור:

הצדיק רבי ישראל נוח מניעז'ין, היה בנו של הרבי הצמח צדק מליובאוויטש. הוא היה גאון גדול וכתב תשובות הלכתיות בהם פתר בעיות קשות בהלכה. לפרנסתו הוא עשה עסקים. יום אחד התגלע ויכוח בינו ובין השותף שלו, יהודי אחר תושב ליובאוויטש. כל צד טען בתוקף שהצדק אתו, וכי הצד השני חייב לו סכום כסף גדול.

רבי ישראל נוח הציע לשותף ללכת לדין-תורה אצל אישיות המקובלת על שניהם, אך השותף סירב ואמר: אני מוכן להפסיד את הכסף, העיקר לא לקחת את בנו של הרבי לדין תורה. רבי ישראל נוח התעקש, וטען אף הוא: לא ארצה ליהנות מהכסף המגיע לי בדין – רק בגלל היותי בנו של הרבי שאותו אינך רוצה לקחת לדין תורה!

לבסוף הציע השותף הצעה מעניינת: הבה ונלך לדין תורה, אצלך! אתה הרי בעצמך דיין העוסק בדיני ממונות, אולי תהיה אתה הדיין בינינו. רבי ישראל נוח הסכים.

רבי ישראל נוח נכנס לחדר, והסתגר עם ספריו למשך שבע שעות. כשיצא אמר: יצאת זכאי בדין, אני חייב לך. ומיד המשיך: דע לך! פתרתי בעבר סכסוכים ממוניים בזמן קצר בהרבה, רק שהפעם במשך חמש שעות הייתי עסוק בלהוציא את עצמי מהתמונה, ברגע שהצלחתי להסתכל על הדברים בעין חיצונית וללא מעורבות רגשית – ראיתי מיד לאן הדין נוטה ויכולתי לפסוק.

הסיפור הזה מלמד אותנו כי כל עוד אנחנו חלק מהסיפור, לעולם לא נוכל לראות אותו בצורה אובייקטיבית. מהסיבה הזו אני בטוח שגם למשפחה יש צד והסתכלות. שגם היא מוטעית היא קיימת. הם לא יכולים לחוש כיצד את מרגישה כלפיהם, ולהיפך.

עברו כבר כל כך הרבה שנים, ואת בעצמך רוצה להזמין אותם לשמחה המשפחתית, אולי הגיע הזמן להניח את הכל מאחור?

בואי ניזכר בגיבורי ספר בראשית:

ספר בראשית זרוע מתחילתו ועד סופו בסיפורי אחים. זה מתחיל באחים הראשונים בהיסטוריה: קין והבל – שם זה נגמר באסון. ההמשך עם יצחק וישמעאל ויעקב ועשיו. כל הזוגות הללו לא כל כך הסתדרו. אבל השיא שהתורה מקדישה לו כמה פרשיות זה סיפורי האחים של יוסף ואחיו. היה שם המון דם רע, המון כעסים, המון טוענות צודקות. אבל בשונה מכל שאר הסיפורים, כאן אנחנו "עם שני הצדדים" גם עם יוסף וגם עם אחיו, והסיבה היא גדלות הנפש של יוסף שהיה מוכן לסלוח, להכיל ולהמשיך הלאה.

וכך מלמד אותנו בעל התניא בפרק י"ב:

וכן בדברים שבין אדם לחבירו מיד שעולה לו מהלב למוח איזו טינא ושנאה חס ושלום או איזו קנאה או כעס או קפידא ודומיהן אינו מקבלן כלל במוחו וברצונו ואדרבה המוח שליט ומושל ברוח שבלבו לעשות ההפך ממש להתנהג עם חבירו במדת חסד וחיבה יתרה מודעת לו לסבול ממנו עד קצה האחרון ולא לכעוס חס ושלום וגם שלא לשלם לו כפעלו חס ושלום אלא אדרבה לגמול לחייבים טובות כמ"ש בזהר ללמוד מיוסף עם אחיו:

אני לא אומר שזו עבודה קלה – אבל זו עבודת ה'. ייתן לך בורא העולם את כל הכוחות להצליח במשימה הקדושה והעליונה הזו. זיכרי: אין נחת גדולה להורים מכאשר הילדים נוהגים ביניהם בשלום. גם הקדוש ברוך הוא נהנה לראות אותנו ביחד, אוהבים. בזכות הנחת שתגרמי לבורא העולם, הוא יברך אותך ואת כולנו.

בהצלחה במשימה המאוד לא פשוטה.