זהו סיפורו של ספר תורה מיוחד.

הוא נרכש זמן קצר לאחר מלחמת העולם השניה על-ידי הרב פנחס סודק, תוך כדי שהוא ומשפחתו נמלטו מרוסיה הסובייטית. יחד עם הרב סודק נמלטו עוד ארבעים ושישה אנשים, כולם חסידי חב"ד. השלב הראשון היה המעבר מרוסיה לפולין, אך זו הייתה רק ההתחלה: היה עליהם למצוא דרך להבריח את הגבול מפולין לפראג שבצ'כסלובקיה.

תוך כדי שהות בקרקוב שמע הרב פנחס על ספר תורה שהוצע למכירה. הוא לא חשב פעמיים, שכן כיצד יכולה קבוצת יהודים גדולה שכזו לנסוע ללא ספר תורה? הוא שילם טבין ותקילין וקיבל את הספר. זמן קצר לאחר-מכן, הוא הכין תיבת עץ מיוחדת עבור הספר.

סוף-סוף הגיע הרגע המיוחל לו קיוו. השעה הייתה שעה מאוחרת בלילה ומבריחי הגבול הודיעו לקבוצת החסידים: עכשיו! היה עליהם לצאת למסע רגלי ארוך בתומו הם יוכלו להגיע אל החופש. כל משפחה נטלה עמה את המינימום ההכרחי. הרב פנחס, אשתו ושלושת ילדיו אחזו בחבל ארוך כך שהם לא ייפרדו זה מזה, ובידיו של רבי פנחס היה ספר תורה האהוב. אשתו, בתיה, החזיקה בידיה את התינוק.

הדרך התארכה ובתיה החלה להתעייף. בשלב מסויים היא סימנה לבעלה כי היא לא מסוגלת להמשיך כשהילד בזרועותיה. הרב פנחס הבין כי כעת הוא צריך להחליט את מי לקחת: את ספר התורה או את הילד...

כשדמעות בעיניו הוא לחש: "אנא סלחי לי, תורה יקרה. אך עליי לבחור בינך ובין בני... אני חייב להותיר אותך כאן, כדי שבניי ונכדיי יוכלו להמשיך ללמוד אותך."

הוא העניק לספר התורה חיבוק ארוך והניח אותו בעדינות בתיבת העץ. את התיבה הוא שם תחת לעץ רחב והמשיך בדרכו.

הבריחה הצליחה. משפחת סודק ושאר החסידים הגיעו אל החופש, ובסופו של דבר עלו לארץ ישראל.

חלפו שנים. ילדיו של רבי פנחס גדלו ונישאו ועברו לקהילות שם שימשו כרבנים ומורי דרך, ממשיכים בדרך הוריהם.

חמישים שנה לאחר מכן, הרבנית בת שבע שוחט – בתו של הרב פנחס שכבר הפכה לסבתא, ביקרה ידידה בקליפורניה בשם פייגי אסטולין. השתיים שוחחו על העבר המשותף שלהם ופייגי סיפרה כיצד משפחתה שלה נמלטה אף היא מהשלטון הסובייטי לאחר המלחמה.

"זהו סיפור לא רגיל" אמרה פייגי. "כשהוריי חצו את היער האפל, אחותי הגדולה – שהייתה אז רק בת חמש – נעלמה לפתע. אותו לילה היה חשוך במיוחד ואיש לא יכל לראות כמה צעדים קדימה. הוריי לא ידעו להיכן היא נעלמה ונכנסו להיסטריה.

"הם החלו לחפש בטירוף אחריה, זוחלים על ידיהם ורגליהם, ממששים כל שיח וענף.

"פתאום ידיו של אבי מיששו משהו מוזר. זה לא היה ענף או עלה – הייתה זו תיבת עץ. וכשאבי פתח את התיבה הוא הופתע לגלות בתורה ספר תורה! וליד התיבה ישבה לא פחות מילדתו הקטנה – אחותי!

אבי הוציא את ספר התורה מהתיבה, עטף את גוילי התורה סביבו כשהוא קושר את הגרטל, החגורה עמה הוא התפלל, סביב למתניו. כך הוא נשא את ספר התורה במשך כל המסע.

"בסופו של דבר הם הגיעו אל החופש והיגרו לארצות הברית. בספר התורה משתמשים עד היום בבית כנסת בניו-יורק.

"אבי חי שנים רבות והתברך בבריאות טובה. כולנו ידענו כי היה זה בזכות ספר התורה שהוא הציל" סיימה פיגי את סיפורה.

בת שבע, בתו של רבי פנחס, האזינה כלא מאמינה. דמעות החלו לזרום מעיניה...

ספר התורה היה בידיים טובות. המעגל נסגר.