התפרצות מגפת הקורונה לא דומה לשום דבר שראינו בעבר. זו התחושה שלנו, לפחות. אך האמת היא שלאורך ההיסטוריה התפרצו מגפות חמורות הרבה יותר. הנה סקירה היסטורית, שתיתן לנו פרספקטיבה נכונה ותראה לנו כיצד נהגו היהודים ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך לתקופה הנוכחית.

הקטורת עצרה את המגפה

לאחר המרד של קורח נגד מנהיגותו של משה רבינו, פרצה מגפה בעם ישראל. אלפים רבים מתו, והמגפה המשיכה להשתולל. עד שמשה רבינו הורה לאהרן לעבור בקרב האנשים עם מחתה ובתוכה קטורת (כמו הקטורת שהקטירו על מזבח הזהב בבית המקדש). אהרן עמד "בין החיים ובין המתים" עם הקטורת, והמגיפה נבלמה. את סודה של הקטורת, שמכפרת על חטאים ועוצרת מגיפות, קיבל משה רבינו מהמלאכים כשעלה לשמים לקבל את התורה1.

מה נלמד מזה? כיום אין לנו את בית המקדש ולא את הקטורת המקודשת, אך לפי הקבלה קריאת פסוקי הקטורת בתורה נחשבת כמו הקטרה שלה בבית המקדש. לכן, במיוחד בעת מגפה – זו סגולה מיוחדת לקרוא את פסוקי הקטורת2 ואת הלכות עשיית הקטורת (במשנה וברמב"ם).

ראו גם: מהי הקטורת וממה הייתה עשויה?

מאה ברכות בכל יום

בתקופת מלכותו של דוד המלך, פרצה מגפה שגבתה את חייהם של מאה אנשים מדי יום. ברוח הקודש, הבין דוד המלך איך לעצור את המגפה. הוא קרא לכולם לומר בכל יום מאה ברכות, כדי להודות להשם ולזכור אותו תמיד3.

מה נלמד מזה? בזמן מגפה צריך להקפיד יותר לומר מאה ברכות בכל יום, ולא רק לומר אותן אלא גם להבין אותן ולחשוב על משמעות הברכות4.

ראו גם: ברכות השחר ומה המשמעות שלהם?

הצדקה מצילה ממוות

בשנת 1827 פרצה מגיפה ברוסיה, בה מתו כארבעה אנשים מדי יום. הרבי "צמח צדק" מליובאוויטש הציע להרבות בנתינת צדקה כסגולה לעצירת המגפה. הוא הורה לתת לצדקה בכל יום תרומה בכפולות של שמונה עשרה, וכן לחלק את התרומה לכמה שיותר 'נתינות' קטנות במהלך היום5.

מה נלמד מזה? לפתוח את הכיס ולתת כסף לצדקה, במיוחד בעת מגפה קטלנית.

ראו גם: מצוות צדקה: ככה מקיימים אותה כמו שצריך

שמירת היגיינה וזהירות מזיהומים

חכמי התלמוד נקטו בצעדים של ריחוק חברתי כדי להימנע מזיהומים והידבקות במחלות. זה די מפליא, מאחר שבאותה תקופה הצעדים הללו נראו קיצוניים ואולי חסרי תוחלת6. הנה כמה דוגמאות לריחוק מחולים במחלה הזיהומית "רעתן" שהייתה נפוצה אז: להיזהר מזבובים שמתעופפים בקרב חולים, לא לשבת במקום שבו נושבת רוח מכיוונו של חולה, לא להיכנס לביתו של חולה, לא לאכול ביצים שהמקור שלהן ברחוב שבו גר חולה.

אחת המגפות האיומות ביותר הייתה המוות השחור, שלפי הערכות של חוקרים קטלה בין עשרות למאות מילוני בני אדם בכל רחבי אירו-אסיה במהלך המאה הארבע עשרה. מה שידוע פחות הוא שיהודים הואשמו בהפצת המגפה, ובעקבות ההסתה נטבחו ברחבי אירופה המוני יהודים וחמש מאות קהילות יהודיות הוכחדו. הרקע לטענות האנטישמיות היה הנתון המפתיע, שהיהודים נפגעו פחות מכולם במגיפה. הקונספירציות האנטישמיות היו מופרכות, כמובן. הסיבה לכך שהיהודים נפגעו פחות מכלל האוכלוסייה הייתה כפולה: ראשית, רבים מהם נאלצו להתגורר בגטאות ובמתחמים מבודדים. שנית, בעקבות הוראות ההלכה הם שמרו על היגיינה מוקפדת, התרחצו וכיבסו את הבגדים, הרבה יותר מהסטנדרטים המקובלים בעולם באותה עת.

בשנת 1831 אירעה בפרוסיה התפרצות של מגפת הכולרה. רבי עקיבא אייגר, מגדולי הרבנים, הנפיק פסקי הלכה שסייעו לבלום את התפשטות המחלה, ואף קיבל על כך ציון לשבח מהשלטון. הוא הגביל את ההתכנסויות לתפילה ולאירועים קהילתיים ודאג לאכוף את השמירה על ריחוק חברתי בקהילה7.

מה נלמד מזה? כמובן, להקפיד על היגיינה מרבית, לציית להנחיות גורמי הרפואה והבריאות ולשמור על כללי הבידוד והריחוק החברתי.

לשמור על הבריאות

בקיץ 1848 נפגעה וילנה שבליטא ממגפת כולרה קשה. לקראת יום הכיפורים, הרב ישראל סלנטר דאג שהצום יחליש את הצמים ויהפוך אותם לפגיעים יותר למחלה. הוא תלה כרזות ברחבי העיר והפציר בכל מי שחש חלש ביום הצום לאכול. יתרה מכך, הוא הכין "קידוש" בעיצומו של הצום ואכל מהכיבוד, כדי לתת גיבוי הלכתי ולעודד את כל החולים והחלשים ללכת בעקבותיו8.

מה נלמד מזה? חשוב מאד לדאוג לבריאות, לחזק את הגוף בתזונה נכונה ופעילות גופנית כדי להיות בריאים ועמידים יותר למחלות. עם זאת, יש לפנות לייעוץ רפואי והלכתי לגבי כל מקרה לגופו, בכל מה שנוגע לסטייה מהוראות ההלכה בגלל הנסיבות המיוחדות.

מה הרבי אומר בנושא הבריאות? ראו כאן

יש לכם שאלה לרב? תוכלו לשאול אותנו דרך כאן

לעזור לאחרים

בתקופות כאלה, אנשים – במיוחד משולי החברה – עלולים להישכח ולהפוך ל'שקופים'. הבה ונעשה כל מה שאנו יכולים כדי להבטיח שכל אדם יזכה לחמלה ועזרה.

כך סיפרה אימו של הרבי מליובאוויטש: "כאשר בני היה בן עשרים, פרצה מגפת טיפוס בעירנו. אנשים נפלו כמו זבובים. בני עזב את לימודיו וניגש לסייע לחולים. הוא שילם מחיר כבד על כך. הוא עזר לאחרים, אך הוא עצמו לקה במחלה. הוא סבל מחום גבוה מאד והזיות. מתוך מחלתו, הוא מלמל רק דברי חסידות..."9.

יהי רצון שאלוקים ישלח רפואה שלמה ובריאות טובה לכולם!

רוצים לקרוא עוד מזכרונותיה המרתקים של הרבנית חנה? לחצו כאן