אינו צריך לבטלו כלל וכו'. עיין מ"א א. ובודאי אין כוונתו דאינו צריך לפקח הגל, דהא פשיטא מאי אית ליה למעבד כיון שאין בידו לפקחו, אלא ודאי כוונתו דאפילו לכתחלה אינו צריך לבטלו, וכן משמע להדיא בחק יעקב שלא העתיק דין זה בסקי"ט, ששם פסק דחייב לפקח בגל, והוה ליה למימיר דבגל גדול אינו צריך לפקח, אלא העתיקו בסוף סק"כ, אחר שהשלים כל דיני המפולת, מכלל דמילתא באפיה נפשה היא וקאי על כל דיני מפולת דלא שייכי בגל גדול, ונקט לא ביטלו ב משום שחיוב זה מוזכר בגמרא ג בהדיא, ואפילו הכי לא שייך חיוב זה בגל גדול. ואין לומר שכוונת החק יעקב דבגל גדול מותר לאחר הפסח, דאם כן למה כתב דין זה בשם המ"א, הא במ"א אין הזכרה מזה, ע"ש שלאחר דין זה העתיק המ"א מחלוקת הפוסקים בלאחר הפסח. ובר מן כל דין הדבר פשוט, כיון שאינו נקרא שלך א"כ אין בידו לבטלו, ולמה יבטלנו בחנם, והרי גם הביטול אינו מועיל אלא משום דכיון שביטלו אינו נקרא שלך, כמ"ש התוס' ד ורא"ש ה ור"ן ו וכן הוא הסכמת האחרונים ז עיין בפרי חדש ריש סי' תל"א:
הערות שוליים
א.
ס"ק יז: מותר, דלא קרינן בו שלך. והוא מב"ח סוף ס"י, שלמד כן מרמב"ן בפירוש התורה (יב, יט). וראה קובץ מבית חיינו ג ע' 26, מה שהקשה בזה [הרה"ק מהרי"ל] לפני רבינו.
ב.
שהוסיף: אפילו לא ביטלו.
ג.
לא, ב: וצריך שיבטל בלבו.
ד.
ד, ב ד"ה מדאורייתא.
ה.
פ"א ס"ט.
ו.
בריש מכילתין ד"ה ומהו. וראה שלחן המלך ח"ב ע' לד הערה 18.
ז.
וכ"ה לקמן סי' תלד ס"ז.

הוסיפו תגובה