כשיגיע בין השמשות כו'. כןא משמע בהדיא בברייתא (דף ק"ב סוף ע"א)ב לפי נוסחתנו, וכמ"ש שם הר"ן,ג וכן הוא דעת הרי"ףד והר"ןה והרמב"ן במלחמותו ע"ש שכתבו כן בשם ר"חז והגאונים שכל דבריהם דברי קבלה.ח ואף הרא"שט לא חלק אלא על מה שהוסיף העיטור דבודאי חשכה אף בהבדלה יפסיק, דזה אינו מוזכר כלל בגמרא, אף לפי גירסת הרי"ף ופירושו, ולכן לא כתב כן על הרי"ף. ותדע דהא לפי מ"ש הכסף משנהי לדעת הרמב”ם, דמפרש הסוגיא בספק חשיכה כפירוש הרי"ף ור"ן, ואפילו הכי לא הצריך להפסיק בהבדלה כשיצא השבת דהיינו ודאי חשכה, עיין פרק כ"ט מהל' שבת,יא אלא ודאי דזה אינו מוכרח לגירסת הרי"ף, ומסתמא הרמב"ם בשיטת הרי"ף קאי.יב וגם המגיד משנה לא הזכיר מחלוקת זו שביניהם.יג וגם הטוריד אין דרכו לעולם להשמיט לגמרי דעת הרי"ף.טו אלא שהסמ"גטז הוא דס"ל הכי [ב]דעת הרי"ף, אבל אין זה מוכרח. ואם כן אפשר דאף הרא"ש ס"ל כהרי"ף לענין בין השמשות של קידוש, או בהבדלה לענין התחלה כמ"ש הב"חיז ומג"א.יח ומ"שיט היכ[א] אשכחן כו', היינו דלא אשכחן, אבל אינו מוכרח להפך.כ ומ"ש שם בשם הרז"ה,כא היינו לאפוקי מתחלת השקיעה,כב ע"ש ברז"ה מבואר כן בהדיא, אבל בין השמשות אפשר לו להיות בכלל חשכה כיון שהוא ספק ונתקדש היום מספק, ולכן סתם הטור משתחשך.כג והא דלא פירש כן בהדיא משום דאינו מפורש בגמרא בהדיא,כד כמ"ש הרא"ש דהיכא אשכחן כו' (ומ"ש הרא"ש בסי' י"ג מיירי מבעוד יום,כה ר"ל קודם מנחה,כו כמ"ש התוס',כז עיין הגהות מרדכיכח).

ואף אם תמצי לומר כמ"ש הט"ז סי' רצ"ט,כט דלהרא"ש והטור בספק חשכה שרי בהבדלה,ל משום דכיון דלדידהו זה אינו מפורש בגמרא מנא לן לאסור בבין השמשות שהוא קודם זמנה, שהרי אי אפשר לו להבדיל בין קודש לחול לגמרי בבין השמשות שהוא ספק, אבל בקידוש אדרבה זהו עיקר זמנה שהוא התחלת השבת, כדאיתא בהדיא בריש פ"ק דברכותלא שזהו נקרא קידוש היום (ומהאי טעמא כל מוקצה דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולה יומא,לב וכן בעירובי תחומין ועירובי חצרות הכל תלוי בבין השמשות מפני שהוא התחלת השבתלג). והרמב"םלד ושאר פוסקים שכתבו סתם וקדש עליהם היום, מסתמא נתכוונו גם כן ללשון הגמראלה שממנה העתיקו דבריהם.

ואיך שיהיה כיון שדברי ר"ח והרי"ף והגאונים ורמב"ן ור"ן וסמ"ג מפורשים לאסור בבין השמשות לענין התחלה בהבדלה, ובקידוש אף להפסיק, וכן דעת מהרי"קלו כמ"ש הב"י סי' רצ"ט,לז והב"ח ומג"א שם וס"ל הכי אף להרא"ש והטור, בודאי שאין לסמוך על הכסף משנהלח וט"זלט להקל נגדם. אלא שלענין התחלה בהבדלה, כיון שכבר נהגו להקל, והט"ז לימד עליהם זכות מדעת הרא"ש וטור, וכן הוא דעת הרמב"[ם] לפי דעת הכסף משנה, אין למחות בידם כיון שיש להם על מי שיסמכו,מ אבל בקידוש אין להקל כיון שלא נהגו, וגם יש חילוק גדול ביניהם כמ"ש: