ולכתחלה יטלם כו'. הרמב"ם בפירוש המשנהא כתב שיזרוק כלאחר יד והיינו בכיסו אבל בסיפא לא פירש כלום, וממהרש"אב מבואר דהנחה בלא עקירה לא איכפת לן, וזה אינו לפי דעת הרמב"םג וספר התרומהד והגהות מיימוניותה שהצריכו ליטול וכן לזרוק קודם העמידה כדי שלא תהא הנחה, ולפי זה בסיפא פורק ג"כ בעודה מהלכת בחצר. ומה שסתמו הפוסקים הוא משום שסמכו על מ"ש כללא כשהיא מהלכת מניח וכשהיא עומדת נוטלו, ונכלל בזה גם כן הכניסה לחצר.
ולמ"ש המג"או צ"ע היאך יעשה איסורא דאורייתא בבהמתו דאי אפשר דלא קאי פורתא, דזה אינו חומרא בעלמא, מדפריךז כל כך בפשיטות סוף סוף כו',ח דלמא לא החמירו באדם כמו בבהמה, ומנ"ל להקשות להחמיר חומרא שאינה מעיקר הדין, אלא ודאי אין כאן חומרא אלא אי אפשר כו'.ט וגם אשתמיטתיה מה שכתב הרמב"ם ומהרש"א ותוס' יו"ט.י וצ"ע:
הוסיפו תגובה