מתוך הספר לאן הלכת? – התמודדות עם שכול ואובדן לפי גישת החיים של הרבי מליובאוויטש. כאן תוכלו לרכוש את הספר במחיר מוזל ולקבל אותו בדיוור ישיר עד הבית.

"זה מה שיעשה אותה מאושרת"

דוקטור רוברט פלדמן, שהיה אחד הרופאים של הרבנית חיה מושקא – רעייתו של הרבי – נהנה מקשר הדוק אתה והיה מבקר בביתה לעתים קרובות.

זמן קצר לפני פטירתה של הרבנית, בתו של דוקטור פלדמן מצאה את בחיר ליבה ובעלה לעתיד, לוי שמטוב. הרבנית, שסיפקה לשרה ייעוץ אימהי לכל אורך הדרך, שמחה מאד לשמוע את הבשורות. בני הזוג התכוונו לבקר את הרבנית יחד, אך היא נפטרה לפני שהביקור התקיים.

מיד לאחר ה'שבעה', קרא הרבי לדוקטור פלדמן ושאל: "אמור לי, מתי תתקיים המסיבה החגיגית לרגל השידוך?".

לדוקטור פלדמן לא היה פשוט לענות על השאלה. על פי התוכנית המקורית, החגיגה אמורה הייתה להתקיים, כך התברר לאחר פטירת הרבנית, בתוך תקופת ה"שלושים" לפטירתה. מצד שני, גם לקיים אירוע שמח בנסיבות כאלו היה עניין לא קל.

אך עוד לפני שדוקטור פלדמן הספיק לענות, הרבי המשיך: "המסיבה צריכה להתקיים במועד המקורי, ובדיוק במתכונת שתוכננה מראש. למעשה, האירוע צריך להיות גדול יותר ממה שתכננתם!".

הפלדמנים תכננו מסיבה קטנה בביתם. אבל הרבי התעקש שהחגיגה תתקיים באולם שכור, בליווי תזמורת, עם כיבוד עשיר בכלים איכותיים, "והעיקר: בשמחה גדולה!".

לאחר מכן התרכך קולו של הרבי, ובקול מלא רגש הוא אמר: "זה צריך להיעשות ככה כי ככה הרבנית הייתה רוצה שזה יהיה. זה מה שיעשה את הרבנית מאושרת".

לשמוח עוד יותר

הרבי לימד כי נשמותיהם של הנפטרים ממשיכות להיות מעורבות בחייהם של אלה שהם הותירו אחריהם בעולם. יקירינו שעברו לעולם שכולו טוב ממשיכים להשקיף עלינו מלמעלה, אכפת להם מאתנו והם רוצים שנרגיש טוב ונמלא את חיינו בשמחה ובמשמעות.

האנשים היקרים לנו מכל, שעכשיו נמצאים אתנו בממד אחר, לא היו רוצים לראות אותנו מתרסקים ונופלים. הם רוצים אותנו חזקים ומאושרים, עם חיוך על הפנים ואופטימיות לעתיד בלב. הם מתפללים עבורנו שם למעלה, ומצפים מאתנו לחיות חיים מלאים ברוחניות ובגשמיות.

הגישה של הרבי הייתה עקבית. בכל הזדמנות אפשרית הוא חזר ואמר שטרגדיה לא אמורה להיות משביתת שמחות. אסור לשקוע בעצב ובדיכאון, זה לא יחזיר אלינו את מי שאהבנו. ולהיפך, יש לעשות מאמץ להמשיך הלאה בחיים ולהגביר את השמחה – משום שזה בדיוק מה שהם היו רוצים לראות, זה מה שיעשה אותם מאושרים במקום שבו הם נמצאים עכשיו.

אושר טהור

התובנה הזו עשויה לעזור במקרים של השתקמות וניסיון לבנות תא משפחתי בעקבות אסון.

לעתים קרובות, כשאלמן או אלמנה שוקלים נישואים לבן זוג חדש, הילדים של בן הזוג שנפטר מרגישים כאילו ירו חץ בליבם. "האם זה לא יפגע בנשמה של ההורה שלי?", הם דואגים, "האם אימא או אבא לא ירגישו נשכחים, אולי אפילו מקנאים, אם בן זוגם לשעבר ייצור לעצמו חיים חדשים עם בן זוג אחר?".

אמו של הרב משה פלר, כיום שליח חב"ד הראשי במינסוטה, ארצות הברית, נפטרה כשהוא היה בן עשרים וארבע. כעבור כמה שנים, הרבי ביקש מהרב דוד רסקין לשדך לאביו של פלר אישה שהתאלמנה. השניים נפגשו והחליטו להתחתן. הרבי, שצפה ברגישותו את הקושי של פלר הצעיר כשיבין שאישה אחרת עומדת להפוך לאשתו של אביו, שיגר לו פתק שבו נכתב כך: "עליו לדעת שבנישואיו השניים, אביך יגרום שמחה ואושר לאמך זיכרונה לברכה, שכן עכשיו תהיה לו בת לוויה שתוכל לסייע לו ולדאוג לו, וזה מה שהיא הייתה רוצה".

כאשר נשמה מתנתקת מגופה הפיזי וסביבתה, היא משוחררת מכל החולשות האנושיות שהכתיבו את תפיסותיה ורגשותיה כשחיה על פני האדמה. במצבה החדש, הנשמה כבר לא נשלטת או מושפעת מתחושות כמו חוסר ביטחון ופוקוס עצמי, הטבועות בטבע האנושי, והיא חופשיה לחוות שמחה טהורה ולהיות מאושרת באושרם של יקיריה החיים.