שולחן ערוך: סימן שפט

סימן שפט נָכְרִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חַלּוֹן פָּתוּחַ לְמָבוֹי וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:

א נָכְרִי הַדָּר בְּמָבוֹי, וְיֵשׁ לוֹ חַלּוֹן1 אֲחוֹרֵי בֵיתוֹ פָּתוּחַ2 לְבִקְעָהא^,3 אוֹ לְקַרְפֵּף,ב^,4 אֲפִלּוּ אֵין בַּחַלּוֹן אֶלָּא ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים5 – אֵינוֹ אוֹסֵר עַל בְּנֵי מָבוֹי,6 אֲפִלּוּ מַכְנִיס וּמוֹצִיא גְּמַלִּים וּקְרוֹנוֹת דֶּרֶךְ הַמָּבוֹי כָּל הַיּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁחָפֵץ יוֹתֵר בְּאוֹתוֹ שֶׁפָּתוּחַ לוֹ מֵאֲחוֹרָיו לְבַדּוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲוִיר הַרְבֵּה שָׁם,ג וְנַעֲשֶׂה פִּתְחוֹ לְמָבוֹי כְּאִלּוּ אֵינוֹ רָגִיל בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר.ד וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בַּבִּקְעָה אוֹ בַּקַּרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם,ה^,7 שֶׁאֲוִירוֹ רַב. אֲבָל בֵּית סָאתַיִם – קָטָן הוּא, וְאֵינוֹ נוֹחַ לוֹ יוֹתֵר מֵהַמָּבוֹי.ו

וְיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּתַח לַמָּבוֹי וּפֶתַח מֵאַחֲרָיו לַקַּרְפֵּף, וְשָׁכַח וְלֹא עֵרֵב8 – אִם הַקַּרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם9 אוֹסֵר עַל בְּנֵי מָבוֹי,ז לְפִי שֶׁאֵין הַקַּרְפֵּף רָאוּי לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת.10 וְאִם הֻקַּף לְדִירָה, אֲפִלּוּ הוּא יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם – אֵינוֹ אוֹסֵרח [וְאִם הוּא בֵּית סָאתַיִם, אַף שֶׁלֹּא הֻקַּף לְדִירָה – אֵינוֹ אוֹסֵרט], כֵּיוָן שֶׁהַקַּרְפֵּף רָאוּי לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכוֹ.י^,11 אֲבָל כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבַּיִת – אָסוּר לְהוֹצִיאָם לְתוֹכוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"חיא וְשע"ב:יב