שאלה:
התחלתי תהליך של חזרה בתשובה לא מזמן, והתחלתי להתפלל באופן קבוע בבית הכנסת ליד הבית שלי בשבת. שמתי לב שכשהכוהנים עולים לברך, כל הילדים נכנסים מתחת לטליתות של האבות שלהם, וגם מי שאין לו ילדים – מכסה את הפנים עם הטלית. רציתי לשאול, כבוד הרב: מה הקטע?
תשובה:
במשפט אחד פשוט: בברכת כוהנים מתכסים בטלית, כדי להימנע מהפרעות ולהתרכז אך ורק בברכה.
להתרכז בברכה
והנה ההסבר המורחב:
הכוהנים מצווים לברך את עם ישראל באהבה ובמאור פנים, ולכן הם עומדים מול הקהל, פנים אל פנים. כך, ברכת כוהנים נקראת "נשיאת כפיים", משום שהכוהנים מגביהים את ידיהם ופורשים אותם 'מעל' הקהל – כביטוי לכך שהם מרעיפים על הקהל שפע וברכה מלמעלה.
בזמן המקדש, הייתה ברכת הכוהנים חלק מעבודת הקודש היומיומית במקדש. אז, הכוהנים היו הוגים בברכה את שמו המפורש של האלוקים, שהגייתו בפה נשמרה להזדמנויות נדירות ורק לאנשים כשרים הראויים לשאת את שם השם. ובשעת הברכה הייתה השכינה הקדושה שורה על כפות ידיהם של הכוהנים. עוצמת הקדושה הייתה גבוהה כל כך, עד שמי שהביט שידי הכוהנים "היו עיניו כהות1" – כוח הראייה שלו היה נפגע!
כדי שהכוהנים אכן יעמדו במשימה ויעבירו את ברכות האלוקים אל הציבור, גם המברכים וגם המתברכים צריכים להתרכז בכל הכוונה שלהם בברכה. הכוהנים צריכים לברך מעומק ליבם בתקווה שהקדוש ברוך הוא אכן יגשים את ברכתם, והקהל המתברך צריך להיות קשוב היטב לברכה ולענות אחריה "אמן", כדי לזכות לקבל אותה.
אם ברגע הגדול הזה נסתכל על הידיים של הכוהנים או לפה ולשם, נתנהג כמו זוכה בתחרות בינלאומית שזכה בפרס הראשון, וברגע הענקת הפרס, כשנשיא חבר השופטים מושיט לו את היד ללחיצה – הוא מסיט את המבט ומתחיל לבהות בנעליים של השופט...
זו הסיבה לכך שבשעת ברכת הכוהנים גם הכוהנים וגם הקהל מכסים את הפנים בטלית2. רבים נוהגים גם להכניס את הילדים, שלהם אין טלית משל עצמם, מתחת לטלית שלהם.
מומלץ לקרוא גם:
כתוב תגובה