שולחן ערוך: סימן שיב

סימן שיב הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו בַּמֶּה מְקַנֵּחַ בְּשַׁבָּת וּבוֹ ט"ו סְעִיפִים:

א מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת הִתִּירוּ לְטַלְטֵל אֲבָנִים לְקַנֵּחַ בָּהֶם בְּבֵית הַכִּסֵּא. א^,1 וַאֲפִלּוּ אִם נִפְנֶה עַל הַגַּגב וְיֵּשׁ טֹרַח לְהַעֲלוֹתָן עִמּוֹ לַגַּגג – הֲרֵי זֶה מֻתָּר.2

וְכַמָּה אֲבָנִים מֻתָּר לְהַכְנִיס לְבֵית הַכִּסֵּא? מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ לְבֵית הַכִּסֵּא,ד דְּהַיְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם נִכְנָס לְמָקוֹם אֶחָד לִפָּנוֹת שָׁםה – מֻתָּר לְהַכְנִיס שָׁם אֲבָנִים כִּמְלֹא הַיָּד,3 שֶׁאִם יִשְׁתַּיְּרוּ לוֹ מֵהֶן עַרְבִית – יְקַנֵּחַ בָּהֶן שַׁחֲרִית,ו וְאֵין כָּאן טִלְטוּל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

וְאַף שֶׁאֲחֵרִים נִכְנָסִים גַּם כֵּן לִפָּנוֹת בְּמָקוֹם זֶה, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיְּקַנְּחוּ הֵם בְּמַה שֶּׁיִּשְׁתַּיֵּר מִמֶּנּוּ – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁנִּמְצָא שֶׁטִּלְטוּל הוּא לְצֹרֶךְ אֲחֵרִים וְאֵין זֶה טִלְטוּל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, דְּמַה לִּי הוּא מַה לִּי אַחֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאֲחֵרִים יְכוֹלִין לִטְרוֹחַ בְּעַצְמָן לְהַכְנִיס לָהֶם אֲבָנִים, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁכָּל אֲבָנִים אֵלּוּ שֶׁהוּא מַכְנִיס יִצְטָרְכוּ לוֹ בְּעַצְמוֹ אִם לֹא יַקְדִּימוּהוּ אֲחֵרִים לְקַנֵּחַ בְּמַה שֶּׁיִּשְׁתַּיְּרוּ מִמֶּנּוּ בְּקִנּוּחַ זֶה – הֲרֵי זֶה טוֹרֵחַ בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ:ז

ב אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ לְבֵית הַכִּסֵּא,ח שֶׁפַּעַם הוֹלֵךְ לְמָקוֹם זֶה וּפַעַם לְמָקוֹם אַחֵרט – מַכְנִיס עִמּוֹ אֲבָנִים כְּשִׁעוּר רֹאשׁוֹ שֶׁל בּוּכְנָאי שֶׁדָּכִין בּוֹ בְּשָׂמִים וְלֹא יוֹתֵר, לְפִי שֶׁאִם יִשְׁתַּיְּרוּ לוֹ מֵהֶן וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ לִפָּנוֹת לְמָקוֹם אַחֵר – נִמְצָא שֶׁטִּלְטֵל בַּתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.יא

וְאִם נִכָּר בָּאֶבֶן שֶׁקִּנְּחוּ בּוֹ כְּבָר פַּעַם אַחַת – מֻתָּר לְהַכְנִיסוֹיב^,3 אֲפִלּוּ הוּא גָדוֹל הַרְבֵּה, אוֹ אֲפִלּוּ הֵן הַרְבֵּה מִמְּלֹא הַיָּד – מֻתָּר לִטּוֹל כֻּלָּן,יג דְּכֵיוָן שֶׁקִּנְּחוּ בָּהֶןיד וְרֹשֶׁם הַקִּנּוּחַ נִכָּר בָּהֶןטו – הֲרֵי הֵן מוּכָנִין וְעוֹמְדִין לְכָךְ, וְאֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מֻקְצֶה.4

וְכֵן אֲבָנִים שֶׁיִּחֲדָן לְקִנּוּחַ מִבְּעוֹד יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִנַּח בָּהֶן מֵעוֹלָם – מֻתָּר לְהַכְנִיסָן לְבֵית הַכִּסֵּא אֲפִלּוּ הֵן הַרְבֵּה.טז^,5 וְהוּא שֶׁיִּחֲדָן לְכָךְ לְעוֹלָם, אֲבָל יִחוּד לְשַׁבָּת אַחַת אֵינוֹ מוֹעִיל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"טיז^,6 וש"ח:יח^,7

ג מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְבֵיתוֹ שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם אַחֵר נִפְנֶה לְשָׁם – אָסוּר לוֹ לְהַכְנִיס לְשָׁם אֲבָנִים בְּשַׁבָּתיט אֶלָּא אִם כֵּן הֵן מוּכָנִין וְעוֹמְדִים לְכָךְ,8 מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לְהַזְמִינָם שָׁם מֵאֶתְמוֹל, שֶׁהֲרֵי מֵאֶתְמוֹל הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּוַדַּאי יִפָּנֶה שָׁם בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם אַחֵר נִכְנָס לְשָׁם לִפָּנוֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁגַּם אֲחֵרִיםכ אֲפִלּוּ בְּנֵי בֵיתוֹכא נִכְנָסִים שָׁם לִפָּנוֹת – לֹא הִטְרִיחוּהוּ לְהַזְמִין שָׁם אֲבָנִים מִבְּעוֹד יוֹם עַל הַסָּפֵק, כִּי שֶׁמָּא לְמָחָר יִמְצָא אַחֵר נִפְנֶה שָׁם וְיִצְטָרֵךְ לֵילֵךְ לִפָּנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר,כב, וְגַם שֶׁמָּא יְקַנְּחוּ הֵם בְּמַה שֶּׁיַּזְמִין הוּא:כג

ד יֵשׁ אוֹמְרִיםכד שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לְטַלְטֵל אֲבָנִים לְקִנּוּחַ אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִיםכה שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלָן אֲפִלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית וּמִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אִם צָרִיךְ לְכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּר הַכַּרְמְלִית גַּם כֵּן אֵינָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ אִסּוּר הַטִּלְטוּל, וְהִתִּירוּהוּ גַם כֵּן מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת.

וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל:כו

ה אִם יָרְדוּ גְשָׁמִים עַל הָאֲבָנִים וְנִטְבְּעוּ, אִם רִשּׁוּמָן נִכָּר – מֻתָּר לִטְּלָן כְּדֵי לְקַנֵּחַ,9 וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם סוֹתֵר10 וְלֹא מִשּׁוּם טוֹחֵן:כז^,11

ו צְרוֹר שֶׁעָלוּ בוֹ עֲשָׂבִים מִלַּחוּת הַקַּרְקַע – מֻתָּר לְקַנֵּחַ בּו,כח^,12 וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִתָּלְשׁוּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂבִים,כט לְפִי שֶׁאַף אִם יִתָּלְשׁוּ אֵין כָּאן אִסּוּר, שֶׁדָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן הוּא.ל^,13 וְאַף שֶׁגִּדּוּל הָעֲשָׂבִים הוּא מִלַּחוּת הַקַּרְקַע – אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ וְעוֹקֵר דָּבָר מִגִּדּוּלוֹ בְּמַה שֶּׁמַּגְבִּיהֵם מֵעַל הַקַּרְקַע,לא לְפִי שֶׁאַף כְּשֶׁהֵם בָּאֲוִיר הֵם נֶהֱנִים וּגְדֵלִים מֵרֵיחַ לַחְלוּחִיּוּת הַקַּרְקַע,לב וַהֲרֵי הֵם כִּמְחֻבָּרִים עֲדַיִן בַּקַּרְקַע.לג^,14 וְאֵין בְּהַגְבָּהָה זוֹ שׁוּם אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר לְהַגְבִּיהָםלד מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאֶה כְּתוֹלֵשׁ,לה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן של"ו,לו^,15 וּמִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת לֹא גָזְרוּ:לז

ז לֹא יְטַלְטֵל רֶגֶב אֲדָמָה לְקַנֵּחַ בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְקִנּוּחַ, לְפִי שֶׁהִיא נִפְרֶכֶת:לח^,16

ח אָסוּר לְקַנֵּחַ בַּחֶרֶסלט^,17 אֲפִלּוּ בְּחֹל, מִשּׁוּם סַכָּנָה,מ שֶׁלֹּא יְנַתֵּק שִׁנֵּי הַכַּרְכַּשְׁתָּא.מא וַאֲפִלּוּ אִם הִיא חֶרֶס חֲלָקָה, כְּגוֹן מֵאָגְנֵימב כֵלִיםמג שֶׁהֵם חֲלָקִים וְאֵינָם מְקָרְעִים אֶת הַבָּשָׂרמד – אֵין לְקַנֵּחַ בָּהּ בְּחֹל, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לִכְשָׁפִים.מה^,18 וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן ג'מו^,19 שֶׁבִּזְמַן הַזֶּה אֵין חוֹשְׁשִׁים לִכְשָׁפִים.

אֲבָל בְּשַׁבָּת אִם יֵשׁ לְפָנָיו חֶרֶס חֲלָקָהמז וּצְרוֹר – יְקַנֵּחַ בְּהַחֶרֶס,מח אַף בִּזְמַן שֶׁהָיָה בָהּ חֲשַׁשׁ כְּשָׁפִים,מט מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עָלֶיהָנ שֶׁרְאוּיָה לְכַסּוֹת בָּהּ פִּי הַכֵּלִים.נא^,20 וְלֹא יְקַנֵּחַ בְּהַצְּרוֹר, שֶׁהוּא מֻקְצֶה, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לְקַנֵּחַ בִּצְרוֹר וְאֶבֶן אֶלָּא כְּשֶׁאֵין לוֹ דָּבָר אַחֵר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל לְקַנֵּחַ בּוֹ:נב^,21

ט הָיוּ לְפָנָיו צְרוֹר22 וַעֲשָׂבִיםנג מְחֻבָּרִים,נד שֶׁשְּׁנֵיהֶם הֵם מֻקְצִיםנה^,23 – יְקַנֵּחַ בָּעֲשָׂבִיםנו בְּעוֹדָן בְּחִבּוּרָן וְלֹא יְזִיזֵם בְּיָדָיו,נז^,24 וְאַל יְקַנֵּחַ בַּצְּרוֹר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְטַלְטְלוֹ בְּיָדוֹ.נח

וְאֵין אִסּוּר בְּקִנּוּחַ הָעֲשָׂבִים מִשּׁוּם מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחֻבָּר, שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא בְּאִילָן25 אֲבָל לֹא בְּיָרָק,נט כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן של"ו.ס^,26

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲשָׂבִים לַחִים, אֲבָל בִּיבֵשִׁים אֵין מְקַנְּחִין בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהַמְקַנֵּחַ בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ – שִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנוֹת נוֹשְׁרוֹת.סא

וְאַף בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין נִזְהָרִין מִלְּקַנֵּחַ בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ג'סב – אֵין מְקַנְּחִים בַּעֲשָׂבִים יְבֵשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חַדִּים וּמְחַתְּכִים אֶת הַבָּשָׂר,סג כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:סד

י אִם אֵין לְפָנָיו אֲפִלּוּ צְרוֹר וְאֶבֶן לְקַנֵּחַ בָּהֶןסה – יֵשׁ מַתִּירִיןסו לְקַנֵּחַ אֲפִלּוּ בְּאִילָן הַמְחֻבָּר, שֶׁבִּמְקוֹם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת לֹא גָזְרוּ עַל שִׁמּוּשׁ בִּמְחֻבָּר. וְאַף אִם צָרִיךְ לְקַנֵּחַ בְּעָלִין הַמְחֻבָּרִים בּוֹ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִתָּלְשׁוּ, שֶׁדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן הוּא:סז^,27

יא לֹא יְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ בִּצְרוֹר28 שֶׁל הַקִּנּוּחַ לְהַחֲלִיקוֹ29 שֶׁלֹּא יְשָׂרֵט בַּבָּשָׂר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְמַשְׁמֵשׁ בְּחוֹל, מִשּׁוּם אִסּוּר כְּתִישָׁה,30 אֶלָּא יְמַשְׁמֵשׁ בְּשִׁנּוּי כִּלְאַחַר יָד:סח^,31

יב הָיָה צָרִיךְ לִנְקָבָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפָּנוֹת, שֶׁרְפוּאָתוֹ לְמַשְׁמֵשׁ בְּפִי הַטַּבַּעַת בִּצְרוֹר וְכַיּוֹצֵא בוֹ32 – לֹא יְמַשְׁמֵשׁ בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְמַשְׁמֵשׁ בְּחֹל,סט דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹחֵז הַצְּרוֹר בְּכָל הַיָּדע וּמְמַשְׁמֵשׁ, לְפִי שֶׁבְּמִשְׁמוּשׁ הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם הַשָּׁרַת נִימִין.עא וְאַף שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ, מִכָּל מָקוֹם "פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת הוּא", שֶׁבְּוַדַּאי מַשִּׁיר נִימִין בְּמִשְׁמוּשׁ זֶהעב (וְלֹא הֻתַּר מִשְׁמוּשׁ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, שֶׁעַמּוּד הַחוֹזֵר מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי הַדְרוֹקָןעג).33 לָכֵן34 הִצְרִיכוּ לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי שִׁנּוּי כִּלְאַחַר יָד, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹחֵז הַצְּרוֹר בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו וּמְמַשְׁמֵשׁעד בְּנַחַת:עה

יג לְמַשְׁמֵשׁ בְּבַרְזָא בְּפִי הַטַּבַּעַת דִּינָהּ כִּצְרוֹר, שֶׁלֹּא יֹאחֲזֶנָּה אֶלָּא בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו.35 וְאָסוּר לָצֵאת36 בְּבַרְזָא אֲפִלּוּ תְּחוּבָה כֻלָּהּ בַּגּוּף,עו שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּכְנִיסָהּ תָּדִיר כְּדֵי לַחֲזוֹר וּלְהוֹצִיאָהּ, אֵינָהּ בְּטֵלָה אֵצֶל הַגּוּף, וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹצִיא בְּפִיו וּבְמַרְפֵּקוֹ שֶׁאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.עז^,37

אֲבָל דָּבָר הַבָּלוּעַ בַּגּוּף – מֻתָּר לָצֵאת בּוֹ, כְּגוֹן לִבְלוֹעַ מַרְגָּלִית אוֹ זָהָב וְלָצֵאת בָּהֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים:עח^,38

יד אָסוּר לִפָּנוֹת בִּשְׂדֵה נִירעט בְּשַׁבָּת,פ^,39 גְּזֵרָה מִשּׁוּם הַשְׁוָאַת גּוּמוֹת,פא^,40 כִּי שֶׁמָּא יִטּוֹל צְרוֹר מִמְּקוֹם גַּבְשׁוּשִׁית לְקַנֵּחַ בּוֹ וְאַחַר כָּךְ יַשְׁלִיכֶנּוּ לִמְקוֹם גּוּמָא, וַהֲרֵי זֶה מַשְׁוֶה אֶת הַחֲרִישָׁה, וְהוּא תּוֹלֶדֶת חוֹרֵשׁ.פב^,41

וְאִם הִיא שְׂדֵה חֲבֵרוֹ – אַף בְּחֹל אָסוּר לִכָּנֵס בָּהּ,42 מִפְּנֵי שֶׁדָּשׁ נִירוֹ וּמְקַלְקְלוֹ:פג

טו אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת שֶׁמְּצַדְּדִים אוֹתָן כְּמִין מוֹשָׁב חָלוּל וְיוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם בְּשָׂדוֹת בְּמָקוֹם הַמְיֻחָד לְבֵית הַכִּסֵּא – מֻתָּר לְצַדְּדָן בְּשַׁבָּת,43 מִפְּנֵי שֶׁבִּנְיָן עֲרַאי הוּא, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִתְקַיֵּם, וּבִנְיָן עֲרַאי44 אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּמִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת לֹא גָזְרוּ.פד^,45

וּמִכָּל מָקוֹם, לַעֲשׂוֹת כְּמִין אֹהֶל עִם גַּג – אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֹהֶל עֲרַאי:פה^,46

הערות שוליים

א.

רש"י סוכה לו, ב ד"ה מותר. שו"ע ס"א. וראה גם לעיל מהדו"ת סי' ג ס"ח. סידור הנהגת בית הכסא ד"ה הקינוח.

ב.

רב חסדא פא, רע"ב. טור ושו"ע שם.

ג.

רש"י שם ד"ה מהו. שו"ע שם.

ד.

רבי ינאי פא, א. טור ושו"ע שם.

ה.

מ"א סק"א.

ו.

רש"י שם ד"ה אם. ר"ן שם (לד, א) ד"ה אמר. ט"ז סק"א. מ"א שם. וראה לעיל מהדו"ת שם שיקנח בהם בזה אחר זה עד שיצא האחרון נקי, ושוב אסור לקנח יותר בשבת.

ז.

מ"א שם.

ח.

רבי ינאי שם, לפירוש התוס' שם ד"ה ואם בשם ר"ח. רי"ף שם (לד, א). רמב"ם פכ"ו ה"ד. ר"ן שם ד"ה אמר. טור ושו"ע ס"א.

ט.

מ"א שם.

י.

רי"ף שם. רא"ש פ"ח סי' ב. טור ושו"ע שם. וראה תוס' שם בשם הירושלמי.

יא.

מ"א שם.

יב.

רב ששת שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

יג.

תוס' שם ד"ה אמר. טור ושו"ע שם.

יד.

תוס' שם. רא"ש שם. שו"ע שם.

טו.

מ"א סק"ב. דלא כשלטי הגבורים שם (לו, א) אות ב.

טז.

שלטי הגבורים שם בסופו. הובא במ"א שם.

יז.

סעיף ה.

יח.

סעיף נג.

יט.

הגהות אשרי פ"ח סי' א, מדברי התוס' סוכה לו, ב ד"ה בשבת. מ"א סק"א.

הגהות אשרי שם.

תוס' שם בסופו.

הגהות אשרי שם.

תוס' שם. וראה גם תוס' פא, ב סוד"ה מהו.

כד.

רש"י סוכה לו, ב ד"ה מותר. הובא ב"י סוף הסי'. דעה הא' ברמ"א ס"א.

כה.

תוס' סוכה שם. הובא ב"י שם. דעה הב' ברמ"א שם.

כו.

כן משמע ממ"ש רמ"א סי' שיא ס"ב ומ"א שם סק"ה דאיסור טלטול חמיר כו', שזהו כדעת התוס' שם. וראה לעיל סי' רנב קו"א סקי"ד וש"נ.

כז.

רב יוסף פא, סע"א לפירוש הרי"ף שם (לד, א) והרמב"ם פכ"ו ה"ד. שו"ע ס"ב.

כח.

ריש לקיש פא, ב. טור ושו"ע ס"ג.

כט.

טור ושו"ע שם.

ל.

רש"י שם ד"ה מותר. שו"ע שם.

לא.

רש"י שם ד"ה מדריש לקיש. מ"א סק"ג.

לב.

ראה רש"י שם ד"ה חייב. וראה הגהות אשרי פ"ח סי' ב.

לג.

תוס' שם ד"ה והניחו.

לד.

רש"י שם. תוס' שם ד"ה והניחו. הגהות אשרי שם פ"ח סי' ב.

לה.

רש"י שם.

לו.

סעיף יב.

לז.

מ"א שם. וראה גם רש"י שם.

לח.

רב יהודה פא, א ורש"י ד"ה אבל. טור ושו"ע ס"ד.

לט.

שאינה חלקה (לעיל מהדו"ק סי' ג סט"ז. מהדו"ת שם ס"ח).

מ.

גמ' פא, ב. טור ושו"ע שם.

מא.

רש"י שם ד"ה משום סכנה. וראה גם לעיל מהד"ק סי' ג סט"ז. מהדו"ת שם ס"ח, ושם: או ינקב.

מב.

אזני.

מג.

גמרא פב, א. ב"ח ד"ה אסור.

מד.

רש"י שם ד"ה באוגני כלים.

מה.

גמרא פא, ב. טור ושו"ע סי' ג סי"א.

מו.

מהדו"ק שם.

מז.

רפרם פב, א ורש"י שם ד"ה באוגני. טור ושו"ע ס"ה.

מח.

רב הונא שם. כן פסקו הרי"ף שם (לד, רע"א), והרמב"ם פכ"ו ה"ה, והרא"ש פ"ח סי' ב. טור ושו"ע שם. אבל אם יש לפניו חתיכת חרס שאינה חלקה וצרור יקנח בצרור (לעיל מהדו"ת סי' ג ס"ח).

מט.

מ"א סק"ד מב"ח שם.

נ.

גמרא פא, ב. רש"י שם פב, א ד"ה מקנח בחרס.

נא.

טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' שח סוף סכ"ט.

נב.

וראה לעיל מהדו"ת שם.

נג.

גמרא פב, א.

נד.

רש"י שם ד"ה ואינו (הא') בשם רבותיו.