ב"ה

לימוד וערכים ספרים שולחן ערוך הרב הלכות שבת

שולחן ערוך: סימן שיא

מהוצאת

סימן שיא דִּין מֵת בְּשַׁבָּת וּשְׁאָר טִלְטוּל מִן הַצַּד וּבוֹ ט”ו סְעִיפִים:

א אַף עַל פִּי שֶׁהַמֵּת הוּא מֻקְצֶה וְאָסוּר בְּטִלְטוּל, א^,1 אַף עַל פִּי כֵן אִם הוּא מֻטָּל בְּמָקוֹם שֶׁיָּרֵא עָלָיו מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה2 – מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ כְּדֵי לְהַצִּילוֹ,ב^,3 שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים אִסּוּר טִלְטוּל כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי אִסּוּר חָמוּרג^,4 לְכַבּוֹת אֶת הַדְּלֵקָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּהוּל עַל מֵתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף.ד

וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר בְּהֶתֵּר – צָרִיךְ הוּא לַעֲשׂוֹת,ה דְּהַיְנוּ אִם יֵשׁ לוֹ דָּבָר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ מְקוֹמוֹ, כְּגוֹן תִּינוֹק, אוֹ כִּכָּר,ו אוֹ שְׁאָר אֳכָלִין, אוֹ כָּל כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶתֵּרז^,5 – מְטַלְטְלוֹ עַל יָדוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּנִּיחַ דָּבָר הַמֻּתָּר עַל הַמֵּת אוֹ אֶצְלוֹח וּמְטַלְטֵל שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.ט

וְאִם אֵין לוֹ דָּבָר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל, אִם הַמֵּת מֻנָּח עַל הַמִּטָּה וְיֵשׁ לוֹ עוֹד מִטָּה אַחֶרֶת – הוֹפְכוֹ מִמִּטָּה זוֹ לְמִטָּה זוֹי וּמִזּוֹ לְזוֹ6 עַד שֶׁיַּגִּיעֶנּוּ לְמָקוֹם הַמְשֻׁמָּר מִן הַדְּלֵקָה, שֶׁזֶּהוּ טִלְטוּל מִן הַצַּד,7 וְהַמִּטָּה לֹא נַעֲשֵׂית בָּסִיס לַמֵּת, הוֹאִיל וְאֵין צָרִיךְ אֵלֶיהָ, שֶׁכָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לַהֲטִילוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע.יא^,8 וְאִם אֵין לוֹ מִטָּה אַחֶרֶת – נוֹשְׂאוֹ בְּמִטָּה זוֹ,9 אוֹ אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ מֻנָּח בַּמִּטָּה, מְטַלְטְלוֹ טִלְטוּל גָּמוּר בְּיָדָיו לְהַצִּילוֹ מִן הַדְּלֵקָה:יב

ב וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַצִּילוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי הוֹצָאָה לְכַרְמְלִית – יֵשׁ מַתִּירִיןיג^,10 מִשּׁוּם בִּזְיוֹן הַמֵּת שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף, שֶׁגָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת11 שֶׁדּוֹחֶה מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה,יד שֶׁהִיא12 "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ וגו'",טו^,10 שֶׁבְּמִצְוָה זוֹ נִצְטַוִּינוּ לִשְׁמוֹעַ לְכָל דִּבְרֵי סוֹפְרִים,טז וְאִסּוּר הַכַּרְמְלִית גַּם כֵּן אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.יז^,13

וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם יֵשׁ לוֹ דָּבָר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל – צָרִיךְ לְהוֹצִיאוֹ עִמּוֹ כְּדֵי לְהָקֵל אִסּוּר הַטִּלְטוּל,יח שֶׁאַף שֶׁאִסּוּר הַכַּרְמְלִית נִדְחֶה מִפְּנֵי כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִסּוּר הַטִּלְטוּל, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ עַל יְדֵי טִלְטוּל דָּבָר הַמֻּתָּר – צָרִיךְ לְתַקְּנוֹ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.יט וְאַף שֶׁמּוֹסִיף בְּאִסּוּר הַכַּרְמְלִית, שֶׁמּוֹצִיא עִמּוֹ גַּם הַדָּבָר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁאִסּוּר הַכַּרְמְלִית נִדְחֶה כְּבָר לְגַמְרֵי בְּהוֹצָאַת הַמֵּת. אֲבָל אִסּוּר הַטִּלְטוּל, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ אֵין לָנוּ לִדְחוֹתוֹ,כ^,14 שֶׁמּוּטָב לְהַרְבּוֹת בְּאִסּוּר אֶחָד מִלִּדְחוֹת שְׁנֵי אִסּוּרִים:כא^,15

ג מֵת הַמֻּטָּל בַּחַמָּהכב וְיָרֵא עָלָיו פֶּן יַסְרִיחַ,כג^,16 אִם יֵשׁ לוֹ דָּבָר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל – מְטַלְטְלוֹ עַל יָדוֹ מֵחַמָּה לְצֵל, וְאִם לָאו – לֹא יְטַלְטְלֶנּוּ כְּלָל, אֲפִלּוּ לְהַפְּכוֹ מִמִּטָּה לְמִטָּה,כד^,17 שֶׁלֹּא הִתִּירוּ טִלְטוּל מִן הַצַּד אֶלָּא כְּשֶׁמְּטַלְטֵל לְצֹרֶךְ דָּבָר הַמֻּתָּרכה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר,כו^,18 אֲבָל כָּאן הוּא מְטַלְטֵל לְצֹרֶךְ הַמֵּת הָאָסוּר בְּטִלְטוּל. וְלֹא הִתִּירוּ מִשּׁוּם כְּבוֹד הַמֵּת19 אֶלָּא אִסּוּר הוֹצָאָה לְכַרְמְלִית,כז שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ כְּלָל כְּשֶׁצְּרִיכִים לְכָךְ, אֲבָל אִסּוּר טִלְטוּל, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ עַל יְדֵי שֶׁיְּטַלְטֵל עִמּוֹ דָּבָר הַמֻּתָּר – לֹא הִתִּירוּהוּ בְּשׁוּם עִנְיָן,כח אֲפִלּוּ אֵין לוֹ דָּבָר הַמֻּתָּר,כט אֶלָּא בִּדְלֵקָה בִּלְבַד הִתִּירוּהוּ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָבֹא לְכַבּוֹת:ל^,20

ד וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ דָּבָר הַמֻּתָּר, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֵל בְּאוֹתָהּ רְשׁוּת – אָסוּר לְהוֹצִיאוֹ לְכַרְמְלִית עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר, אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לוֹ תַּקָּנָה עַל יְדֵי שֶׁיִּפְרְסוּ מַחְצְלָאוֹת לְצֵל,לא כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.לב^,21 אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר בְּכָךְ, וְכֵן מֵת הַמֻּנָּח בַּבַּיִת וְהוּא קָרוֹב לְהַסְרִיחַלג וְאֵין לוֹ מָקוֹם קַר בְּאוֹתָהּ רְשׁוּת לְפַנּוֹתוֹ שָׁמָּהלד – יֵשׁ מַתִּירִין לְהוֹצִיאוֹ לְכַרְמְלִיתלה עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר,לו מִשּׁוּם בִּזְיוֹן הַמֵּת שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ.לז

אֲבָל אִם הִסְרִיחַ כְּבָר בַּבַּיִת וְרוֹצֶה לְהוֹצִיאוֹ כְּדֵי לְסַלֵּק רֵיחוֹ מִבְּנֵי הַבַּיִת,לח אִם יֵשׁ לָהֶם מָקוֹם אַחֵר לָצֵאת לְשָׁם – אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ, אֶלָּא מַנִּיחִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ וְיוֹצְאִים הֵם.22 וְאִם לָאו – מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ,לט שֶׁגָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת.מ^,23

וְכֵן אִם רוֹצֶה לְהוֹצִיאוֹ מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בֵּין הַחַיִּיםמא – מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ אִם אֵין לָהֶם מָקוֹם אַחֵר לָצֵאת לְשָׁם.מב

וְכֵן אִם הוּא מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן אַחֵר, כְּגוֹן שֶׁהָיָה בִּסְפִינָה וְהָיוּ הַנָּכְרִים24 מִתְאַסְּפִים שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בִּזָּיוֹן קְצָת אֵלָיומג – מֻתָּר לַהֲבִיאוֹ דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית לַבַּיִתמד עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה:מה

ה אֲבָל לְהוֹצִיאוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה – אָסוּרמו^,25 אֲפִלּוּ בִּדְלֵקָה. וַאֲפִלּוּ לְהָאוֹמְרִים שֶׁהוֹצָאַת הַמֵּת אֵינָהּ אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ,26 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ח,מז וְלֹא הִתִּירוּהוּ מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, הוֹאִיל וְעִקָּרָהּ מִן הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ אִם הָיָה צָרִיךְ לְגוּפָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַכַּרְמְלִית עִקָּרָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:מח^,27

ו וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי אָסוּר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,מט^,28 מִשּׁוּם שֶׁגְּנַאי הוּא לַמֵּת שֶׁיֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת נִתְחַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת חִלּוּל גָּמוּר, אַף שֶׁנַּעֲשָׂה הַחִלּוּל עַל יְדֵי נָכְרִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַכַּרְמְלִית הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאֵינָהּ בִּכְלַל מְלָאכוֹת וְעִקָּרָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:נ

ז לֹא הִתִּירוּ טִלְטוּל עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר אֶלָּא בְּמֵת בִּלְבַד,נא^,29 אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בְּטִלְטוּלנב – אָסוּר לְטַלְטְלָם עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר,נג אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ מְטַלְטֵל לְצֹרֶךְ דָּבָר הָאָסוּר30 אֶלָּא לְצֹרֶךְ דָּבָר הַמֻּתָּר, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ טִלְטוּל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר לְצֹרֶךְ דָּבָר הַמֻּתָּר, אֶלָּא כְּשֶׁמְּטַלְטֵל הַהֶתֵּר בְּיָדָיו וְהָאִסּוּר מִטַּלְטֵל עִמּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁמְּטַלְטֵל הָאִסּוּר בְּיָדָיו וְהַהֶתֵּר מִטַּלְטֵל עִמּוֹ – לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּמֵת בִּלְבַד:נד^,31

ח וַאֲפִלּוּ בְּמֵת לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ,נה^,32 אֲבָל לֹא לְצֹרֶךְ כֹּהֲנִים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בְּבָתֵּיהֶם,33 אוֹ לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר,נו אֲפִלּוּ הוּא דְבַר מִצְוָה.

אֲבָל מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ עַל יְדֵי נָכְרִי לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן חֲתֻנָּה,נז^,34 אֲפִילוּ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר, שֶׁכָּל שְׁבוּת דִּשְׁבוּת מֻתָּר בִּמְקוֹם מִצְוָה.נח^,35 וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ,32 שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ עַל יְדֵי נָכְרִי אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר:נט^,36

ט וְכָל זֶה בְּטִלְטוּל גָּמוּר, אֲבָל טִלְטוּל מִן הַצַּד, דְּהַיְנוּ לְהַפְּכוֹ מִמִּטָּה לְמִטָּה37 – מֻתָּר אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ כֹּהֲנִים,ס אוֹ אִם צָרִיךְ לִמְקוֹם הַמֵּת, אוֹ לַדָּבָר שֶׁהַמֵּת מֻנָּח עָלָיו,סא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָסְרוּ טִלְטוּל מִן הַצַּד אֶלָּא כְּשֶׁמְּטַלְטֵל לְצֹרֶךְ הָאִסּוּר, דְּהַיְנוּ לְצֹרֶךְ הַמֵּת הָאָסוּר בְּטִלְטוּל, אֲבָל כָּאן אֵינוֹ מְטַלְטֵל לְצֹרֶךְ הַמֵּת אֶלָּא לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר הַמֻּתָּר.סב

וְאִם אֵין לוֹ מִטָּה אַחֶרֶת – מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּמִטָּה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר38 לְנַעֲרָהּ לְהַפִּיל אוֹתוֹ מֵעָלֶיהָ לָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי שׁוּב לֹא יוּכַל לְטַלְטְלוֹ בְּטִלְטוּל מִן הַצַּד, וְכָל שֶׁאִי אֶפְשָׁר38 לְנַעֲרָהּ – מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ כְּדַרְכָּהּ כְּשֶׁאֵינוֹ מְטַלְטֵל לְצֹרֶךְ הָאִסּוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"טסג בְּשׁוֹכֵחַ אֶבֶן עַל פִּי הֶחָבִית:

י לֹא הִצְרִיכוּ לְהַנִּיחַ עַל הַמֵּת דָּבָר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל אֶלָּא בְּמֵת עָרוּם,סד אוֹ שֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּתַכְרִיכִים, שֶׁהֵן בְּטֵלִין אֶצְלוֹ,סה^,39 וַאֲסוּרִים בְּטִלְטוּל כָּמוֹהוּ. אֲבָל מֵת שֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדּוֹסו שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בּוֹ מֵחַיִּים – אֵין צָרִיךְ לְהַנִּיחַ עָלָיו כְּלוּם,40 שֶׁבֶּגֶד זֶה הוּא מֻתָּר בְּטִלְטוּל, שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל אֶצְלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁעֲתִידִים לְהַפְשִׁיטוֹ מֵעָלָיו וּלְהַלְבִּישׁוֹ תַּכְרִיכִים:סז^,41

יא מֵת הַמֻּטָּל בַּחַמָּהסח^,42 וְאֵין לָהֶם מָקוֹם לְפַנּוֹתוֹ,סט אוֹ שֶׁלֹּא רָצוּ לַהֲזִיזוֹ מִמְּקוֹמוֹע – מֻתָּר לַעֲשׂוֹת עָלָיו אֹהֶל עֲרַאי43 עַל יְדֵי הַעֲרָמָה לְצֹרֶךְ הַחַי.עא^,44 כֵּיצַד? בָּאִים שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְיוֹשְׁבִיםעב מִשְּׁנֵי צְדָדָיועג עַל גַּבֵּי קַרְקַע,עד חַם לָהֶם מִלְּמַטָּהעה מֵחֹם הַקַּרְקַע שֶׁרְתָחוֹ חַמָּהעו – זֶה מֵבִיא מִטָּתוֹ וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ, וְזֶה מֵבִיא מִטָּתוֹ וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ,45 חַם לָהֶם מִלְמַעְלָה – זֶה מֵבִיא מַחֲצֶלֶת46 וּפוֹרֵסעז עַל גַּבָּיועח לְצֵל,עט וְזֶה מֵבִיא מַחֲצֶלֶת וּפוֹרֵס עַל גַּבָּיו,47 זֶה זוֹקֵף מִטָּתוֹפ וּמְסִירָהּ מִשָּׁםפא וְנִשְׁמָט וְהוֹלֵךְ לוֹ,48 וְזֶה זוֹקֵף וּמֵסִיר מִטָּתוֹ וְנִשְׁמָט וְהוֹלֵךְ לוֹ, וְנִמְצֵאת מְחִצָּה עֲשׂוּיָה מֵאֵלֶיהָ,פב שֶׁהֲרֵי מַחֲצֶלֶת זֶה וּמַחֲצֶלֶת זֶה גַּבֵּיהֶן סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, וּשְׁנֵי קְצוֹתֵיהֶן עַל הַקַּרְקַע מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַמֵּת,פג שֶׁהִתִּירוּ לַעֲשׂוֹת אֹהֶל עֲרַאיפד בִּשְׁבִיל צַעַר הַחַי וְלֹא בִּשְׁבִיל הַמֵּת,פה וְלָכֵן הִצְרִיכוּ שֶׁיֵּשְׁבוּ מִתְּחִלָּה עַד שֶׁיִּחַם לָהֶם מִלְּמַטָּה, וְאָז יָבִיאוּ מִטּוֹת לֵישֵׁב עֲלֵיהֶן, אַף שֶׁאֵין בַּמִּטּוֹת צֹרֶךְ כְּלָל לַעֲשִׂיַּת הָאֹהֶל, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה שֶׁפְּרִיסַת הַמַּחְצְלָאוֹת אֵינָהּ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֹהֶל עַל הַמֵּת בְּחִבּוּר שְׁתֵּיהֶן, אֶלָּא כְּדֵי לִפְרוֹס כָּל אֶחָד עַל עַצְמוֹ לְהָגֵן מִפְּנֵי הַחַמָּה, שֶׁהֲרֵי גַּם כְּשֶׁחַם לָהֶם מִלְּמַטָּה הֵבִיא כָּל אֶחָד מִטָּתוֹ וְיָשְׁבוּ עֲלֵיהֶן. וּמִטַּעַם זֶה49 צְרִיכִים לִזְקוֹף וּלְהָסִיר מִטָּתָם מִשָּׁם וְלַעֲמוֹד פְּרִיסַת הַמַּחְצְלָאוֹת, כְּדֵי שֶׁגַּם בָּזֶה יְהֵא נִרְאֶה שֶׁפְּרִיסַת הַמַּחְצְלָאוֹת לֹא הָיְתָה בִּשְׁבִיל הַמֵּת אֶלָּא לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַחַמָּה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁחַם לוֹ מִלְּמַטָּה הֵבִיא מִטָּה וְיָשַׁב עָלֶיהָ וּכְשֶׁעָמַד זְקָפָהּ וְהָלַךְ לוֹ:פו

יב מֻתָּר לָסוּךְ אֶת הַמֵּת וְלַהֲדִיחוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיז בּוֹ שׁוּם אֵבֶר,פז^,50 שֶׁכָּל מֻקְצֶה כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטַלְטֵל כֻּלּוֹ – כָּךְ אָסוּר לְטַלְטֵל מִקְצָתוֹ.פח^,51

וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר אָסוּר לְטַלְטְלוֹ52 כְּדֵי לְרָחֳצוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מְטֻנָּף בְּטִיט וְצוֹאָה עַד שֶׁמָּאוּס בְּעֵינֵי רוֹאָיו,פט שֶׁלֹּא הִתִּירוּ טִלְטוּל בַּמֵּת עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר אֶלָּא לְהַצִּילוֹ מִבִּזָּיוֹן,53 כְּגוֹן בְּמֻטָּל בַּחַמָּה שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ אוֹ בִּזָּיוֹן אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.צ^,52

וְלָכֵן צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּמַה שֶּׁנָּהֲגוּ לְהַגְבִּיהַּ הַמֵּת מֵעַל הַכָּרִים עַל יְדֵי דָּבָר הַמֻּתָּר אַף בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַסְרִיחַ.צא וְאַף אִם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַּסְרִיחַ מֵחֹם הַכָּרִיםצב – שׁוֹמְטִין הַכָּרִים מִתַּחְתָּיוצג^,50 וְאֵין מְטַלְטְלִים אוֹתוֹ.54

וּמֻתָּר לְזַלֵּף חֹמֶץ עַל גַּבֵּי בְגָדִים שֶׁל הַמֵּת בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיוּכְלוּ לְהִתְעַסֵּק בְּטָהֳרָתוֹ, וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם לִבּוּן,55 שֶׁהַחֹמֶץ אֵינוֹ מְלַבֵּן, וּגְזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחוֹט גַּם כֵּן אֵין גּוֹזְרִין אֶלָּא בְּמַשְׁקֶה הַמְלַבֵּן,צד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"א:צה^,56

יג אִם הָיָה פִּיו נִפְתָּח וְהוֹלֵךְ – קוֹשֵׁר אֶת הַלֶּחִי בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהִפָּתֵחַ,57 אֲבָל לֹא כְּדֵי שֶׁיִּסָּגֵר מַה שֶּׁנִּפְתַּח אוֹ קְצָתוֹ, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְהָזִיזצו אֵבֶר. וּמִטַּעַם זֶה אֵין מַעֲצִימִין עֵינָיו שֶׁל מֵת בְּשַׁבָּת.צז^,57

וְעַכְשָׁו נָהֲגוּ לְהַעֲצִים עֵינָיו בְּשַׁבָּת וּלְהָזִיז אֵבֶר שֶׁלֹּא יִתְעַקֵּם,58 וְאוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה בְּדָבָר,צח^,59 וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם:צט

יד זֶה הַכְּלָל בְּטִלְטוּל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר: כָּל שְׁנֵי דְבָרִים אֶחָד אָסוּר לְטַלְטְלוֹ וְאֶחָד מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ, וְהֵם סְמוּכִים זֶה לָזֶה אוֹ זֶה בָּזֶה אוֹ זֶה עַל זֶה,ק וְהוּא בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה הַהֶתֵּר בָּסִיס לָאִסּוּר עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ט,קא^,60 וּבִזְמַן שֶׁמְּטַלְטֵל אֶחָד מֵהֶם מִטַּלְטֵל עִמּוֹ הַשֵּׁנִי, אִם מְטַלְטֵל הָאִסּוּר בְּיָדוֹ וְהַהֶתֵּר מִטַּלְטֵל עִמּוֹ – לֹא הִתִּירוּהוּ בְּשׁוּם עִנְיָן אֶלָּא בְּמֵת בִּלְבַד.קב^,61

וַאֲפִלּוּ אִם מְטַלְטֵל הַהֶתֵּר בְּיָדָיו וְהָאִסּוּר מִטַּלְטֵל עִמּוֹ, אִם הוּא מִתְכַּוֵּן בְּטִלְטוּל זֶה לְצֹרֶךְ הָאִסּוּר,קג^,62 אֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מְטַלְטֵל לְצֹרֶךְ הָאִסּוּר עַצְמוֹקד^,63 כְּדֵי לְשָׁמְרוֹ מֵאֵיזֶה קִלְקוּל וְהֶפְסֵד, אוֹ כְּדֵי לְהַצְנִיעוֹ,קה אוֹ אֵיזֶה עִנְיָן אַחֵר, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם מְטַלְטֵל מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ הָאִסּוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה תַּשְׁמִישׁ הַמֻּתָּר, כְּגוֹן לֵישֵׁב אוֹ לִשְׁכַּב עָלָיו,קו^,64 שֶׁזֶּהוּ מֻתָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ח,קז^,65 אוֹ כְּגוֹן נֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ בְּמָקוֹם אַחֵרקח^,66 וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה, הוֹאִיל וּמִטַּלְטֵל בִּשְׁבִיל הָאִסּוּר – אָסוּר.קט

אֲבָל אִם אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְגוּף הָאִסּוּר, וְאֵינוֹ מְטַלְטְלוֹ עַל יְדֵי הַהֶתֵּר אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר הַמֻּתָּר, כְּגוֹן לְפַנּוֹת מְקוֹמוֹקי – זֶהוּ טִלְטוּל מִן הַצַּד שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים,קיא^,67 עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"טקיב בְּאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית וּמָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּלָל לְטִלְטוּל הָאִסּוּר,68 שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ כְּלָלקיג רַק טִלְטוּל הַהֶתֵּר בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְטַלְטֵל הַהֶתֵּר אֶלָּא אִם כֵּן יְטַלְטֵל הָאִסּוּר עַל יָדוֹ, כְּגוֹן צְנוֹן תָּלוּשׁ הַטָּמוּן בָּאָרֶץ69 וּמִקְצָת עָלָיו מְגֻלִּין – נוֹטְלוֹ בָּהֶם וּמוֹצִיאוֹ,קיד^,70 אַף עַל פִּי שֶׁבִּנְטִילָתוֹ מֵזִיז עָפָר מִמְּקוֹמוֹ.קטו וְהוּא שֶׁלֹּא הִשְׁרִישׁ,קטז שֶׁאָז אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁקיז^,71 אַף אִם נִתְכַּוֵּן לִזְרִיעָה כְּשֶׁטְּמָנוֹ שָׁם,קיח כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"י.קיט^,72 וְאַף אִם הוֹסִיף מֵחֲמַת לַחוּת הַקַּרְקַע – אֵין בְּכָךְ כְּלוּםקכ כָּל שֶׁלֹּא הִשְׁרִישׁ. וְהַצְּנוֹן לֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס לְהֶעָפָר שֶׁעָלָיו, אַף אִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר מֻנָּח שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁיְּהֵא הַצְּנוֹן מְשַׁמֵּשׁ לְהֶעָפָר,73 אֶלָּא שֶׁיְּהֵא הֶעָפָר מְשַׁמֵּשׁ לְהַצְּנוֹן.קכא וְכֵן בְּכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.קכב^,74

וְאִם אֵין מִקְצָת עָלָיו מְגֻלִּין – יֵשׁ מַתִּירִיןקכג לִתְחוֹב כּוּשׁ אוֹ סַכִּין לְתוֹךְ הַצְּנוֹן וּלְהוֹצִיאוֹ בָּהֶם, וְהֶעָפָר שֶׁעַל גַּבָּיו נִנְעָר מֵאֵלָיו. וְאַף שֶׁבִּתְחִלַּת הַגְבָּהָתוֹ אֶת הַצְּנוֹן מַגְבִּיהַּ גַּם הֶעָפָר שֶׁעָלָיו – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר הַמֻּתָּר הוּא.75 וְיֵשׁ אוֹסְרִיןקכד לִתְחוֹב בֶּעָפָר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹשֶׂה גוּמָא.76 וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים – הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל.קכה^,77

אֲבָל פֵּרוֹת הַטְּמוּנִים בְּקַשׁ אוֹ תֶּבֶן הַמֻּקְצִיםקכו לְהַסָּקָהקכז^,67 – מֻתָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל לִתְחוֹב כּוּשׁ אוֹ סַכִּין לְתוֹךְ הַפֵּרוֹת וּלְהוֹצִיאָם,קכח שֶׁאֵין אִסּוּר גּוּמָא שַׁיָּךְ אֶלָּא בְּעָפָר וְכַיּוֹצֵא בוֹ,קכט^,78 כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"ו.קל^,79 וְאִם יִחֵד הַקַּשׁ וְהַתֶּבֶן לְהַטְמִין בָּהֶם הַפֵּרוֹת – יָצְאוּ מִתּוֹרַת מֻקְצֶה וּמֻתָּרִים בְּטִלְטוּל. וְכֵן הַדִּין בְּעָפָר שֶׁיִּחֲדוֹ לְכָךְ,קלא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:קלב^,80

טו וְכָל זֶה בְּטִלְטוּל בְּיָדָיו עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר,81 אֲבָל לְטַלְטֵל הַמֻּקְצֶה בְּגוּפוֹקלג שֶׁלֹּא בְיָדָיו – מֻתָּר82 אֲפִלּוּ מְטַלְטְלוֹ לְצֹרֶךְ הָאִסּוּר,קלד^,83 כְּגוֹן קַשׁ שֶׁהוּא מֻקְצֶה מִפְּנֵי שֶׁסְּתָמוֹ עוֹמֵד לְהַסָּקָה,קלה^,84 וְאִם הוּא נָתוּן עַל הַמִּטָּה שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עָלָיו וּבְשַׁבָּת הוּא בָּא לִשְׁכַּב עָלָיוקלו – מֻתָּר לְנַעֲנֵעַ בְּגוּפוֹקלז^,85 כְּדֵי שֶׁיְּהֵא צָף וְרַךְ וְנוֹחַ לִשְׁכַּב עָלָיו.קלח^,86

וְאִם הִנִּיחַ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם כַּר אוֹ סָדִיןקלט – נַעֲשָׂה כְּמוֹ שֶׁיָּשַׁב אוֹ שָׁכַב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם,קמ וַהֲרֵי זֶה מוּכָן לִישִׁיבָה אוֹ לִשְׁכִיבָה, וּמֵעַתָּה יֵשׁ תּוֹרַת כְּלִי עָלָיוקמא וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּיָדָיו. וְכֵן אִם חָשַׁב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם לֵישֵׁב אוֹ לִשְׁכַּב עָלָיו,קמב כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ח,קמג בְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ גַם כֵּן לְיַחֲדוֹ לִישִׁיבָה אוֹ לִשְׁכִיבָה. וְאִם הִזְמִינוֹ לְמַאֲכַל בְּהֵמָה מִבְּעוֹד יוֹם – מֻתָּר לְטַלְטְלוֹקמד בְּכָל עִנְיָן.87

וְכָל זֶה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁסְּתָם קַשׁ עוֹמֵד לְהַסָּקָה, אֲבָל בִּמְקוֹמוֹת שֶׁסְּתָמוֹ עוֹמֵד לְמַאֲכַל בְּהֵמָה אוֹ לִשְׁכִיבָה – מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּכָל עִנְיָן,קמה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:קמו

הערות שוליים

א.

פשוט במשנה קנא, סע"א. ובגמ' מג, ב. וראה גם לעיל סי' שח ס"ח.

ב.

רבי יהודה בן לקיש מג, סע"ב ור' יוחנן מה, רע"א. טור ושו"ע ס"א.

ג.

אף למ"ד מלאכה שאינה צריכה לגופה אינה אסורה אלא מדברי סופרים (לעיל סי' רעח ס"ב). וראה גם לקמן ס"ה (שהוא איסור חמור יותר מכרמלית). לעיל סי' רסו קו"א ס"ק ב. סי' ערה קו"א ס"ק ב. לקמן סי' שלד ס"ב.

ד.

גמ' מג, סע"ב.

ה.

ב"י ריש הסי' ממשמעות רמב"ם פכ"ו הכ"א ורא"ש פ"ג סי' יט. וכ"ה משמעות השו"ע שם.

ו.

גמ' שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

ז.

ב"י ד"ה וכתב עוד, בשם הרמב"ן בתורת האדם. מ"א סקט"ו מגמ' קמב, ב.

ח.

מ"א סק"א.

ט.

והרי זה כאלו מטלטל את הדבר המותר בלבדו (ראה לעיל סי' שח סכ"ב. לקמן סי' שלד סוף סי"ח).

י.

ב"י שם ממשמעות הרא"ש שם סוס"י יט. שו"ע שם.

יא.

המאור פי"ז (מז, ב). חידושי הרשב"א מג, ב ד"ה מר סבר. מ"א סק"ב. וראה גם לעיל סי' רנט קו"א סק"ג.

יב.

רש"י שם ד"ה אי דליכא. רמב"ם שם. רא"ש שם. ר"ן שם (כ, ב) סוד"ה אמר. טור ושו"ע שם.

יג.

רב נחמן בר יצחק צד, ב לפירוש רש"י ד"ה לאפוקיה, וכל שכן להמרדכי פרק כירה רמז שיג. לבוש ס"ב. ב"ח ד"ה ומ"ש אפילו. ט"ז סק"א. וראה חקרי הלכות ח"א יח, א.

יד.

רב נחמן בר יצחק שם.

טו.

דברים יז, א. ברכות יט, ב. מנחות לה, א. רש"י שם ד"ה לא תעשה. רמב"ם סופכ"ג.

טז.

רמב"ם בספר המצות שורש הא'. וראה הל' ממרים פ"א ה"ב. וראה גם לעיל סי' קנח סט"ז. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 104 ואילך.

יז.

כדלקמן סי' שמה סי"ט וש"נ.

יח.

רש"י שם ד"ה לאפוקיה. ר"ן שם (לה, ב) ד"ה ודאמרינן שכן דעת הראשונים. מ"מ פכ"ו הכ"ג בשם המפרשים והרשב"א שם ד"ה מי. שו"ע ס"ב בשם ויש אומרים.

יט.

תוס' צד, א ד"ה גדול. ר"ן שם. מ"מ שם. מ"א סק"ח.

כ.

ראה ר"ן שם.

כא.

ראה ב"י סי' של סוד"ה ומ"ש ומכל מקום. מ"א שם סוף סק"ג. לקמן שם סוף ס"א.

כב.

רב מג, ב. טור ושו"ע ס"א.

כג.

ר"ן (כ, ב) ד"ה איתמר. וראה גם רש"י שם ד"ה מת.

כד.

גמ' שם וכרב. טור ושו"ע שם.

כה.

רי"ף (כ, ב) לפי' הר"ן שם ד"ה וקשיא. רמב"ם פכ"ה הי"ד. תוס' מד, א. רא"ש פ"ג סי' יט. טור וב"י ד"ה טלטול.

כו.

סעיף יד.

כז.

כדלקמן ס"ד וש"נ.

כח.

תוס' צד, א ד"ה גדול. וראה גם תוס' סוכה לו, ב ד"ה בשבת. וראה לקמן סי' שיב ס"ד.

כט.

מ"א סק"ח לדעת הטור. וכ"ה משמעות התוס' שבת שם וסוכה שם.

ל.

כדלעיל ס"א.

לא.

זהו כוונת רמ"א סוף ס"א, דהא באם אי אפשר ס"ל כהטור כמ"ש ס"ב, דלא כהרמב"ם פכ"ו הכ"ג (כמבואר במ"א סק"ח).

לב.

סעיף יא.

לג.

ב"י סוד"ה ואם, לדעת רש"י מג, ב ד"ה מת, והר"ן שם (כ, ב) ד"ה איתמר וטור. רמ"א ס"ב.

לד.

ב"י שם.

לה.

רש"י צד, ב ד"ה לאפוקיה. ר"ן שם (לה, ב) ד"ה גמ'. טור ורמ"א רס"ב.

לו.

רש"י שם.

לז.

ב"י שם לדעת הטור.

לח.

ראב"ד הובא ברשב"א שם סוד"ה מי ובמ"מ שם. ועיין מ"א סק"ו.

לט.

רמב"ם שם. שו"ע ס"ב. וכן הוא גם לטור, עיין מ"א סק"ז.

מ.

גמ' שם. רמב"ם שם. מ"א סק"ו.

מא.

רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה גם טור שם.

מב.

רמב"ם שם. שו"ע שם.

מג.

מרדכי פרק כירה רמז שיג. שו"ע שם.

מד.

משמעות הרא"ם במרדכי שם. שו"ע שם.

מה.

שו"ע שם.

מו.

ר"ח צו, א. הובא בתורת האדם להרמב"ן ענין מי שמתו ד"ה בפרק המצניע. טור וב"י ד"ה וכתב עוד. ר"ן שם (לה, ב) ד"ה ודאמרינן גדול. ט"ז סק"ג. דעה הא' בסתם בשו"ע ס"ב (קו"א סי' ערה סק"ב).

מז.

סעיף ב.

מח.

רמב"ן בתורת האדם שם. ר"ן שם. וראה גם לעיל ריש ס"א וש"נ. וראה לקמן סי' שנב סוף ס"ב.

מט.

מ"א סקי"ג ע"פ הרמב"ן שם.

נ.

מ"א שם בשם הרמב"ן שם. וראה גם לקמן סי' שכה סכ"א.

נא.

רב אשי קמב, ב. טור ושו"ע ס"ה.

נב.

ראה לעיל סי' שח סכ"ב (גבי כלי שמלאכתו לאיסור). שם סעיף עג (גבי גרף של רעי). לקמן סי' שלד סי"ח (גבי ארנקי בשעת דליקה).

נג.

טור ושו"ע שם.

נד.

רמב"ן במלחמות ורשב"א ור"ן סוף פכ"א.

נה.

ראה רש"י שם ד"ה אלא למת. לבוש סוף ס"ה.

נו.

הגהות מיימוניות פכ"ו אות כ בשם מהר"מ. הובא ב"י ד"ה וכתב עוד. רמ"א סוף ס"ב.

נז.

רמ"א שם. לבוש סוף ס"ב.

נח.

כדלעיל סי' שז סי"ב וש"נ.

נט.

ראה רמ"א ס"ב בתחילת ההגהה. וראה לעיל סי' רעו ס"ט.

ס.

מ"א סקי"ד.

סא.

רבינו ירוחם נכ"ח ח"א (רלא, ג). שו"ע ס"ה.

סב.

רבינו ירוחם שם. לבוש ס"ה.

סג.

סעיף ו.

סד.

מרדכי רמז שיב בשם ה"ר אביגדור. שו"ע ס"ד.

סה.

אליה זוטא סוף סק"ו ממשמעות המהר"ל מפראג. וראה גם מ"א סוף סקט"ז.

סו.

מרדכי שם. שו"ע שם.

סז.

מ"א שם. אליה זוטא שם.

סח.

רב הונא מג, ב.

סט.

רמב"ם פכ"ו הכ"ב. טור ושו"ע ס"ו.

ע.

רמב"ם שם. שו"ע שם.

עא.

טור וב"י ד"ה ומכל מקום. לבוש ס"ו.

עב.

גמרא מג, ב. טור ושו"ע ס"ו.

עג.

רמב"ם שם. שו"ע שם.

עד.

רש"י שם ד"ה ויושבין.

עה.

גמרא שם. טור ושו"ע שם.

עו.

רש"י שם ד"ה חם.

עז.

גמרא שם. טור ושו"ע שם.

עח.

רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

עט.

רש"י שם ד"ה ופורסין.

פ.

גמרא שם. טור ושו"ע שם.

פא.

ב"י ד"ה היה, ומ"א סקי"ח, להרמב"ם שם.

פב.

גמרא שם. טור ושו"ע שם.

פג.

רמב"ם שם. שו"ע שם.

פד.

ראה לקמן סי' שטו ס"א ואילך.

פה.

טור וב"י ד"ה ומכל מקום. לבוש ס"ו.

פו.

ב"י ד"ה היה לדעת הרמב"ם שם.

פז.

משנה קנא, סע"א. טור ושו"ע ס"ז.

פח.

ר"ן (סה, סע"א). וראה גם לעיל סי' שח סי"ד.

מ"א סק"כ.

סעי' ג-ד.

מ"א שם.

רש"י קנא, רע"ב.

משנה שם סע"א. טור ושו"ע ס"ז.

צד.

שלטי הגבורים שם (כ, ב) אות ב. הובא בד"מ אות ה ובמ"א סקי"ט.

צה.

סעיף נט.

צו.

משנה קנא, רע"ב ורש"י ד"ה קושרין וד"ה ולא. טור ושו"ע ס"ז.

צז.

משנה קנא, ב ורש"י ד"ה אין. טור ושו"ע שם.

צח.

ראה זהר ח"א רכו, א.

צט.

מלבושי יו"ט (לבוש ס"ז). הובא באליה זוטא סק"ט. באר היטב סקט"ו.

ק.

רמב"ם פכ"ה הי"ד.

קא.

סעיף ו.

קב.

רב אשי קמב, ב. וכדלעיל ס"ז.

קג.

רמב"ם שם. רי"ף (כ, ב) ור"ן ד"ה וקשיא. רא"ש פ"ג סי' יט. הובאו בב"י ד"ה טלטול.

קד.

כ"כ ר"י בתוס' מד, א דשאני טלטול דמת מכולן. וראה לעיל סי' רעו קו"א סק"ג.

קה.

ראה לעיל שם.

קו.

כן הוא דעת הרא"ש כמו שהוכיח רבינו בקו"א סי' רעו סק"ג, דאם לא כן מנ"ל להקשות ממת לקש, עיין ב"י שם, וכן פסק בשו"ע ס"ח. וראה מ"א סקכ"ד.

קז.

סי"ד וסנ"ב.

קח.

ראה גם לעיל סי' רעו ס"י.

קט.

ראה לעיל סי' רנט קו"א סק"ג. סי' שח ס"ס.

קי.

רבינו ירוחם נכ"ח ח"א (רלא, ג). שו"ע ס"ה, וכמו שכתב המ"א סקכ"ד: וצ"ל כו', דלא כמ"ש אח"כ: ובאמת. ובלאו הכי התוס' מקילים יותר כנ"ל (ראה קו"א סי' רעו שם), א"כ דיינו שנפסוק כהרא"ש לפי דעת השו"ע.

בגמרא קכג, א.

סעיף ו.

מ"א סוף סקכ"ד.

כלאים פ"א מ"ט. שבת נ, סוע"ב. רמב"ם שם הט"ו. טור ושו"ע ס"ח.

קטו.

רש"י נא, רע"א ד"ה וניטלין. טור ושו"ע שם.

קטז.

תוס' נ, ב ד"ה הטומן. ר"ן שם (כג, ב) ד"ה והוי. וראה גם רש"י קיג, א ד"ב אינו חושש. שו"ע שם.

קיז.

ר"ן שם.

קיח.

תוס' שם ד"ה מקצת. מ"א סקכ"ב: חיטין שזרען כו'.

קיט.

סעיף ב.

קכ.

תוס' שם ד"ה הטומן. שו"ע ס"ח.

קכא.

מ"א סקכ"ג. וראה גם המאור שם (מז, ב) ד"ה תנו רבנן.

קכב.

ראה לעיל סי' רנט ס"ג. לקמן סי' שעב סי"ד.

קכג.

מ"א סקכ"א, ממשמעות התוס' שם ד"ה מקצת וירושלמי כלאים סופ"ק. וראה חידושי צ"צ יט, ג.

קכד.

מ"מ שם. הובא ב"י ד"ה פירות ומ"א שם וט"ז סקי"א.

קכה.

ראה פס"ד צ"צ שנח, ג.

קכו.

רבי אלעזר בן תדאי קכג, א ורש"י שם ד"ה פגה. טור ושו"ע ס"ט.

קכז.

ראה רש"י קמא, א ד"ה הקש. ט"ז סק"ט. וראה לקמן סט"ו. לעיל סי' רעו קו"א סק"ג (גבי תיבנא סריא).

קכח.

ראה גם לעיל סי’ רנט ס”ב ובקו”א סק”ג.

קכט.

מ”מ שם. ט”ז סקי”א.

קל.

סעיף ב.

קלא.

ב”י בסוף הסי’. שבלי הלקט סי’ קכ בשם ר’ בנימין. רמ”א סי’ שח סל”ח. ט”ז סק”ט.

קלב.

סי’ שח סעיף עז.

קלג.

ראה לעיל סי’ רעו ס”ט-י, שכ”ה אחורי ידיו ובין אצילי ידיו. ולעיל סי’ שח סט”ו, שכ”ה ברגליו.

קלד.

הר”ר יונה הובא ברא”ש פ”ג סי’ יט. טור ושו”ע ס”ח. וראה גם לעיל סי’ רעו קו”א סק”ג וסי’ שא קו”א ס”ק י, שרבינו יונה חידש חילוק זה, וכמה פוסקים אין סוברים כן, או שלא התירו בזה אלא במקום הפסד. וראה גם לעיל סי’ רסו סי”ט במוסגר. סי’ רעו ס”י במוסגר. סי שא סל”ט. סי’ שח סט”ו.