שאלה:
למה מאחלים שבת שלום?
תשובה:
כאשר אנו פוגשים אנשים בשבת, אנו נוהגים לאחל להם שבת שלום. ישנם איחולים נוספים כמו 'שבתא טבא' – בארמית – ו'גוט שבת' – באידיש, אבל הפעם נתמקד באיחול שבת שלום.
מדוע עושים זאת? הנה 3 סיבות.
כדי לזכור את יום השבת לקדשו
בכל יום אנו רגילים לברך זה את זה בברכת 'שלום'. אבל ביחס לשבת קיים הציווי:1 "זכור את יום השבת לקדשו", שפירושו לזכור ולהבדיל את יום השבת משאר כל ימות השבוע. הדגשת המיוחדות של יום השבת עוטפת את כל משך יום השבת ומתבטאת בכל תחום בחיים, בין היתר גם באמירת השלום. כשיהודי פוגש את חברו בשבת ואומר לו "שבת שלום" במקום ה"שלום" הרגיל, הוא מקיים בכך את המצווה לזכור את יום השבת ואת קדושתו2 .
על פי תורת הסוד
ברובד העמוק יותר, על פי תורת הסוד, כל אחד משבעת ימי השבוע שייך לנשמה של צדיק מסוים מבין שבעת הצדיקים הגדולים שעמדו לעם ישראל ומכונים 'רועים'. שבעת הצדיקים הם: אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, יוסף הצדיק, משה רבינו, אהרן הכהן, ודוד המלך3 . כל אחד מצדיקים אלו הצטיין בתכונה רוחנית מסוימת שאותה הוא הוריש לכלל בני ישראל.
יום השבת שייך ליוסף הצדיק4 שהתכונה שאפיינה את פועלו ואת מורשתו ואותה הוא השריש בכל עם ישראל היא תכונת השלום. לכן השבת מתאפיינת בתכונת השלום והשלווה, והברכה של שבת היא "שבת שלום"5 .
ביום השבת נפסקת המלחמה בין הגוף והנשמה
ה'שלום' המיוחד של יום השבת אינו רק שלום שבין אדם לחברו ובין אישה לבעלה וכדומה, אלא גם בין האדם לעצמו – "שלום" בין הגוף לנשמה. במשך כל השבוע הגוף הגשמי מחפש בכל דבר את התועלת האישית ושואף להשיג רק הנאות חומרניות, בעוד שהנשמה הרוחנית מחפשת את הערכיות והמוסר ומבקשת להתחבר עם הנעלה והנשגב, עם הרוחניות והקדושה. השילוב הקבוע של הגוף עם הנשמה יוצר מעין "חיכוך" ו"קרב" תמידי ביניהם, בגלל שאיפותיהם המנוגדות. כך זה בששת-ימי החול של השבוע.
אבל ביום השבת-קודש, מתגלה מאיליו הפן הרוחני הפנימי, התוכן הערכי והקדוש שכמוס בכל דבר בעולם, גם בתוך ההנאות החומריות, ולכן יש מצווה מן התורה "לענג" את יום השבת6 , כלומר להנעים את אווירת היום בדרכים שונות. מכאן, שביום השבת פוסקת ה"מלחמה" שבין הגוף לנשמה, ובמקומה בא "שלום" מרגיע, מכיוון שביום זה שניהם חווים את קדושת השבת בצורה משותפת7 .
מאמרים נוספים מומלצים לקריאה:
כתוב תגובה