שאלה:

במסגרת טיולנו באירופה התארחנו בבית חב"ד ב___ לסעודת שבת. הסעודה הייתה נפלאה, האווירה מצויינת והגפילטע פיש מעולה!

אשתי הבחינה שהרב כיסה את החלות במפית לפני הקידוש והסיר את המפית רק לפני הברכה על החלות. האם יש לך סיבה מיוחדת?

תשובה:

קודם כל, ברוך שובך לשלום!

לשאלתך: ישנן כמה סיבות למסורת הזאת:

א). כאשר אבותינו נדדו במדבר במשך ארבעים שנה, הם ניזונו מן המן שירד בכל יום מן השמים. זכר למן, שהיה נתון בין שתי שכבות טל כדי לשמור על טריותו1, אנו מניחים את החלה בין שתי עטיפות (קרש חיתוך/מפית למטה, ומפית למעלה) וכך אנו חיים מחדש את נס המן בסעודת השבת שלנו.2

(למעשה, בשבת לא ירד מן מהשמים, אלא ביום שישי ירדה כמות כפולה – אחת לאותו יום ואחת עבור יום השבת.3 זוהי הסיבה שבגללה אנו מניחים שתי חלות על שולחן השבת, לזכר מנת המן הכפולה שירדה ביום השישי לכבוד השבת.4)

ב). בתרבות האכילה של תקופת התלמוד נהגו לסעוד על גבי מחצלות, ללא כיסאות ושולחנות. הסועדים היו מקבלים את הארוחה כשהיא מוגשת על מגשים בעלי שלוש רגליים. בשבת, על מנת להמחיש שהארוחה מוגשת לכבוד השבת, שולחנות-מגש אלה הובאו רק לאחר הקידוש, שבמהלכו קודשה השבת.5 כיום איננו נושאים שולחנות קטנים לתוך חדר האוכל ומחוצה לו, אלא אנו עורכים את השולחן כשהחלה מונחת עליו, אך אנו מכסים אותה עד הזמן בו אנו מברכים עליה. משמעותו של מנהג זה היא שהארוחה מתחילה רק אחרי הקידוש ובגללו.6

ג). לא זו בלבד שסוגי מזון שונים דורשים סוגי ברכות שונים, למעשה יש היררכיה שלפיה נקבע סדר הברכות ואכילת המאכלים השונים.

באופן כללי, שבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל – חיטה, שעורה, ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים7 – באים לפני מזונות אחרים. במקרה שבו אדם אוכל שנים או יותר מן המזונות הללו, עליו לאוכלם בסדר שבו הם נזכרים בתורה.8 מאחר שמיני התבואה נזכרים לפני הענבים, יש לאכול את הלחם לפני היין.

לפיכך, אנו מכסים את הלחם ("חיטה") כדי שלא "ייכלם" כתוצאה מן העובדה שאנו שותים את יין הקידוש ("ענבים") לפני אכילת החלה.

צפו בסרטון וידאו עם הרב שמואל רסקין ודורון באטשי על נושא כיסוי החלה. הסרטון מתוך סידרת "למה אנחנו עושים את זה", לסידרה המלאה של הסרטונים לחצו כאן