שאלה

למה מסתכלים על הציפורניים בהבדלה?

האש הראשונה

התלמוד מספר שהאש נבראה במוצאי השבת הראשונה, אז "נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה (- דוגמת חכמתו של הקדוש ברוך הוא, כביכול), והביא שני אבנים וטחנן זו בזו, ויצא מהן אוּר" – אש1.

לזכר זאת אנו מברכים בכל מוצאי שבת ברכה מיוחדת על כך שהקדוש ברוך הוא ברא עבורנו את האש, היא ברכת "בורא מאורי האש" שאומרים בהבדלה2.

מבחינה הלכתית, את הברכה על האש צריך לברך מקרוב, ברמה כזו שחשים את הנוכחות שלה ואת התועלת שאפשר להפיק ממנה. אחרת, הברכה היא ברכה לבטלה.

איך אפשר לדעת מתי אנחנו קרובים מספיק לאש? בשביל זה חכמים קבעו את 'מבחן המטבעות': אם האור שהאש מפיצה מאפשר לכם להבחין בין שני מטבעות דומים – אתם קרובים מספיק ותוכלו לברך על האש.

מאחר שבמוצאי שבת אנחנו לבושים בבגדי שבת, ואין לו מטבעות בכיס, יש לנו מבחן חלופי – 'מבחן הציפורניים': אנחנו מסתכלים על הציפורניים באצבעות הידיים ומנסים להבחין בין הציפורן לבין העור שסביבה. אם הצלחנו – שבוע טוב שיהיה לנו3...

סימן טוב לצמיחה

חוץ מההסבר ההלכתי, המנהג הזה מבטא גם איחול לשבוע החדש: הציפורניים מסמלות צמיחה, כי הן גדלות בצורה מהירה ובולטת. וזו סיבה נוספת להבטה על הציפורניים – כסימן טוב ואיחול שבעזרת השם, השבוע שבפתח יהיה שבוע מוצלח ופורה.

מסיבה זו נוהגים להתבונן לאור האש גם בקווי השרטוט של כף היד, כי גם בהם "יש סימן להתברך בו"4 – כפי שכתבו הראשונים.

וכך עושים5: פושטים את כף היד, מקפלים את ארבע האצבעות פנימה מעל גובה כף היד, וכך סוקרים בבת אחת גם את הציפורניים וגם את שרטוטי כף היד. לאחר מכן הופכים את כף היד, פושטים את האצבעות ומתבוננים לאור הנר בהבדל בין הציפורניים לעור.

מנהג האדם הראשון

בנוסף, חכמים מספרים6 שהאדם הראשון בעצמו נהג כך כשנבראה האש במוצאי השבת הראשונה בהיסטוריה: לפני שחטא האדם הראשון בחטא עץ הדעת, כל רקמת עור הגוף שלו הייתה כמו ציפורן. לאחר החטא, ביום שישי, הפשיטו את מעטה הציפורן מכל גופו והשאירו אותו רק בראשי אצבעותיו. כשנברא האור במוצאי שבת, הסתכל האדם הראשון על עצמו, הביט בציפורניו ושמח כשראה שבכל זאת נשאר לו משהו מהציפורן שעטפה את כולו קודם.