שולחן ערוך: סימן רנט

ב כְּשֶׁטָּמַן בְּדָבָר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ וּבָא לִטּוֹל מֵהֶם הַקְּדֵרָה בְּשַׁבָּת כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה?יב אִם כִּסּוּי הַקְּדֵרָה מְגֻלֶּה מִקְצָתוֹ מֵהַהַטְמָנָה – אוֹחֵז בְּמִקְצָת הַמְגֻלֶּה (ב) וּמְסִירוֹ.יג^,8 וְאַף שֶׁהַהַטְמָנָה הַמֻּקְצָה מֻנַּחַת עָלָיו – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר,9 לְפִי שֶׁאֵין הַכִּסּוּי מְשַׁמֵּשׁ כְּלָל לַהַטְמָנָה אֶלָּא לַקְּדֵרָה.יד וְאוֹחֵז בְּרָאשֵׁי דָפְנֵי הַקְּדֵרָה שֶׁנִּתְגַּלּוּ מִתַּחַת הַכִּסּוּי וּמוֹצִיא אֶת הַקְּדֵרָה כֻלָּהּ מֵהַטְמָנָה.טו

וְאִם אֵין הַכִּסּוּי מְגֻלֶּה כְּלָל, אִם יָכוֹל לִתְחוֹב כּוֹשׁטז אוֹ סַכִּין (ג) בְּתוֹךְ 10 הַכִּסּוּי וּלְהַגְבִּיהוֹיז וְלַהֲסִירוֹ מֵהַקְּדֵרָה – הֲרֵי זֶה מֻתָּר.11 וְאַף שֶׁמְּטַלְטֵל הַהַטְמָנָה עַל יְדֵי הַכִּסּוּי – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁטִּלְטוּל מִן הַצַּד הוּא וְאֵינוֹ טִלְטוּל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"א:יח^,12

ג בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכִסּוּי קְדֵרָה שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עָלָיויט וְאֵינוֹ מֻקְצֶה, אֲבָל אִם גַּם הַכִּסּוּי הוּא דָּבָר הַמֻּקְצֶה,13 אִם מִקְצָת דָּפְנֵי הַקְּדֵרָה מְגֻלִּיםכ כָּל כָּךְ מֵהַטְמָנַת הַמֻּקְצֶה עַד שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחוֹז שָׁם בְּיָדָיוכא – הֲרֵי זֶה אוֹחֵז שָׁם וּמַגְבִּיהַּ הַקְּדֵרָה וּמוֹצִיאָהּ מִשָּׁם, וְהַהַטְמָנָה נוֹפֶלֶת מֵעָלֶיהָ מֵאֵלֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ מְנַעֲרָהּ עַד שֶׁיִּפּוֹל מֵעָלֶיהָ הַכִּסּוּי הַמֻּקְצֶה, שֶׁהַקְּדֵרָה לֹא נַעֲשֵׂית בָּסִיס לְהַכִּסּוּי וּלְהַהַטְמָנָה,14 לְפִי שֶׁהַכִּסּוּי וְהַהַטְמָנָה הֵם מְשַׁמְּשִׁים לְהַקְּדֵרָה לְחַמְּמָהּ, וְאֵין הַקְּדֵרָה מְשַׁמֶּשֶׁת לָהֶן:כב

ד הַטּוֹמֵן בְּקֻפָּה מְלֵאָה מוֹכִין שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלָם וְהוֹצִיא מִשָּׁם הַקְּדֵרָה עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר,כג^,15 כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַלְקְלָה16 הַגּוּמָא – יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ לְשָׁם.כד אֲבָל אִם נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָא – אָסוּר לְהַחֲזִירָהּ,כה^,17 לְפִי שֶׁמְּטַלְטֵל הַמּוֹכִין הַמֻּקְצִין עַל יְדֵי הַחֲזָרַת הַקְּדֵרָה.כו וְאֵינוֹ דוֹמֶה לְטִלְטוּל הַהַטְמָנָה עַל יְדֵי הַכִּסּוּי,כז שֶׁהַהַטְמָנָה מִטַּלְטֶלֶת מֵאֵלֶיהָ עַל יְדֵי הַכִּסּוּי,12 וְהוּא אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְטִלְטוּל הַכִּסּוּי בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְטַלְטֵל הַכִּסּוּי בִּלְבַדּוֹ שֶׁלֹּא תְהֵא הַהַטְמָנָה מִטַּלְטֶלֶת עִמּוֹ, אֲבָל כַּאן הוּא מְטַלְטֵל הַהַטְמָנָה בְּיָדַיִם18 עַל יְדֵי הַקְּדֵרָה, שֶׁצָּרִיךְ לְסַלֵּק הַהַטְמָנָה אֵילַךְ וְאֵילַךְ כְּדֵי לְהַרְחִיב הַגּוּמָא מְקוֹם מוֹשַׁב הַקְּדֵרָה.כח

אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא הַקְּדֵרָה עַל דַּעַת לְהַחֲזִירָהּ אַחַר כָּךְ אִם לֹא תִתְקַלְקֵל הַגּוּמָא, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יָבֹא לְהַחֲזִירָהּ אַף אִם תִּתְקַלְקֵל:כט^,19

ה הַנּוֹתְנִים אֲבָנִים וּלְבֵנִים סְבִיב הַכִּירָהל^,20 – צָרִיךְ שֶׁיְּיַחֲדֵם לְכָךְלא לְעוֹלָםלב כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לְטַלְטְלָם בְּשַׁבָּת.21 וְכֵן עֵצִים הָעוֹמְדִים לְהַסָּקָה שֶׁסּוֹתְמִים בָּהֶם פִּי הַתַּנּוּר בְּשַׁבָּתלג – צָרִיךְ שֶׁיְּיַחֲדֵם לְכָךְ לְעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יִחֲדָן לְכָךְ אֵינָן חֲשׁוּבִים לוֹ וּמַשְׁלִיכָן, וּלְפִיכָךְ אָסוּר לְטַלְטְלָם אִם לֹא שֶׁמַּצְנִיעָן וּמְיַחֲדָן לְכָךְ.לדוּמִכָּל מָקוֹם, אוֹתָן הָאֲבָנִים הַמֻּנָּחִים עַל גַּבֵּי הַכִּירָה – אֵין צָרִיךְ יִחוּד בְּפֵרוּשׁ, שֶׁמִּן הַסְּתָם הֵם מְיֻחָדִים לְתַשְׁמִישׁ:לה

ו יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת – אָסוּר לְהַטְמִין חַמִּין לְשַׁבָּת בָּאֲבָנִים,לו^,22 שֶׁאָסוּר לְצַדֵּד אֲבָנִים בְּיוֹם טוֹב,לז מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לְבִנְיָן.לח^,23

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַטְמִין כִּי אִם בָּאֲבָנִיםלט (ד) – יֵשׁ לְהַתִּיר לְהַטְמִין בָּהֶם,מ^,24 מִפְּנֵי שֶׁאֵין כַּאן בִּנְיָן קָבוּעַ אֶלָּא בִּנְיַן עֲרַאי, וְאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים,מא וּמִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת לֹא גָזְרוּ,מב כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַטְמִין בְּעִנְיָן אַחֵר:מג^,25

ז תַּנּוּר שֶׁמַּנִּיחִים בּוֹ הַחַמִּין לְשַׁבָּת וְסוֹתְמִין פִּיו בְּדַף וְשׁוֹרְקִים אוֹתוֹ בְּטִיט – מֻתָּר לִסְתּוֹר אוֹתָהּ סְתִימָה בְּשַׁבָּת כְּדֵי לְהוֹצִיא הַחַמִּין.מד וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתַּנּוּר מְחֻבָּר לַקַּרְקַעמה וְאָסוּר לִסְתּוֹר בִּנְיָן הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע,מו^,26 מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וּמִן הַתּוֹרָה אֵין אִסּוּר אֶלָּא כְּשֶׁסּוֹתֵר גּוּף הַבִּנְיָן אֲבָל לֹא כְּשֶׁסּוֹתֵר פִּתְחוֹ, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים הוּא שֶׁגָּזְרוּ שֶׁלֹּא לִסְתּוֹר דְּלָתוֹת שֶׁל בִּנְיָן הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע,מז וְלֹא גָזְרוּ אֶלָּא כְּשֶׁהַדֶּלֶת נַעֲשֶׂה שָׁם לְקִיּוּם לְאֵיזֶה זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ עַל מְנָת לְסָתְרוֹ בְּשַׁבָּת וַהֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּסוֹתֵר, אֲבָל שְׁרִיקַת הַתַּנּוּר שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית כְּלָל לְקִיּוּם אֶלָּא לִשְׁמוֹר הַחֹם לְפִי שָׁעָה וּלְסָתְרָהּ לְמָחָר – לֹא גָזְרוּ עָלֶיהָ.מח^,27

וְיֵשׁ מַחְמִירִיםמט שֶׁלֹּא יִסְתּוֹר אוֹתָהּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל אִם אֶפְשָׁר עַל יְדֵי נָכְרִי. וְכֵן אִם אֶפְשָׁר עַל יְדֵי קָטָן – אֵין לְסָתְרָהּ עַל יְדֵי גָדוֹל. וְאִם אִי אֶפְשָׁר – יִסְתּוֹר גָּדוֹל עַל יְדֵי שִׁנּוּי קְצָת.28 וְכֵן נוֹהֲגִים.נ

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בַּתַּנּוּר גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת – אָסוּר לְפָתְחוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל,נא מִפְּנֵי שֶׁהָרוּחַ נִכְנָס בּוֹ וּמַבְעִיר הַגֶּחָלִים,נב^,29 וְאַף שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְהַבְעִיר, מִכָּל מָקוֹם "פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת"30 הוּא.נג אֲבָל עַל יְדֵי נָכְרִי מֻתָּר,נד שֶׁכָּל "פְּסִיק רֵישֵׁהּ" אֵין בּוֹ אִסּוּר אֲמִירָה לְנָכְרִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ"ג.נה^,31

וְכֵן אִם רוֹצֶה לַחֲזוֹר וְלִסְתּוֹם הַתַּנּוּר בְּדַף וְיֵשׁ בְּתוֹכוֹ גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת – אָסוּר לְסָתְמוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל,נו מִפְּנֵי שֶׁהָרוּחַ מֵפִיחַ דֶּרֶךְ סֶדֶק קָטָן, וְדוֹמֶה לְמֵפִיחַ וּמַבְעִיר הַגֶּחָלִים יוֹתֵר מֵאִלּוּ הָיָה הַתַּנּוּר פָּתוּחַ.נז^,32 אֲבָל עַל יְדֵי נָכְרִי מֻתָּר.נח

וְאַף לְיִשְׂרָאֵל מֻתָּר לְסָתְמוֹ כֹּל שֶׁאֵינוֹ סוֹתְמוֹ לְגַמְרֵי,נט^,33 וּבִלְבָד שֶׁיַּנִּיחַ הַרְבֵּה פָּתוּחַ, אֲבָל אִם מַנִּיחַ מְעַט פָּתוּחַ – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָרוּחַ מֵפִיחַ, וְאָסוּר:ס

ח אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ גֶּחָלִים (לוֹחֲשׁוֹת)סא^,34 – אֵין הֶתֵּר לַחֲזוֹר וּלְסָתְמוֹ בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ בְּבֵרוּרסב שֶׁכְּבָר נִתְבַּשְּׁלוּ הַקְּדֵרוֹת כָּל צָרְכָּן, אֲבָל אִם יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק שֶׁמָּא לֹא נִתְבַּשְּׁלוּ עֲדַיִן כָּל צָרְכָּן,35 כְּגוֹן בַּלַּיְלָה סָמוּךְ לְהַטְמָנָתָןסג – אָסוּר לִסְתּוֹם הַתַּנּוּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי,36 מִפְּנֵי שֶׁגּוֹרֵם לְמַהֵר בִּשּׁוּלָם.סד וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אָסוּר הַתַּבְשִׁיל.סה^,37

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָשָׂה עַל יְדֵי נָכְרִי – יֵשׁ לְהַתִּיר בְּדִיעֲבַד, מֵאַחַר שֶׁאַף אִם לֹא הָיָה סוֹתֵם (הַתַּבְשִׁיל) [הַתַּנּוּר] הָיָה הַתַּבְשִׁיל גַּם כֵּן מִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ,סו^,38 נִמְצָא שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה כָּל כָּךְ מֵהָאִסּוּר.

וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לוֹמַר לְנָכְרִי לִסְתּוֹם הַתַּנּוּר אַחַר קַבָּלַת שַׁבָּת, אֲפִלּוּ קֹדֶם חֲשֵׁכָה,39 אִם הַקְּדֵרוֹת לֹא נִתְבַּשְּׁלוּ עֲדַיִן כָּל צָרְכָּן, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין מֻתָּרסז (עַיֵּן לְקַמָּןסח).סט^,40