שולחן ערוך: סימן תקצח

אא אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים "צִדְקָתְךָ" בְּמִנְחָה,ב,1 אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אוֹמְרִים,ג לְפִי שֶׁהוּא יוֹם דִּין וְרָאוּי לוֹמַר צִדּוּק הַדִּין בְּיוֹם דִּין,ד וְכָךְ נוֹהֲגִין בִּסְפָרַד.ה אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִיםו שֶׁאַף בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹז,2 "מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה", וְאֵין לְעוֹרֵר הַדִּין בְּיוֹם דִּין,ח וְעוֹד שֶׁהַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֵין אוֹמְרִים "צִדְקָתְךָ" בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁט כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ב.י וְכִסְבָרָא זוֹ נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ:יא,3