סימן תקצט וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

א לֵיל שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹמְרִים "וַתּוֹדִיעֵנוּ" א קֹדֶם "וַתִּתֶּן לָנוּ" כְּמוֹ בִּשְׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,ב וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּזְכִּירִין בּוֹ "חֲגִיגַת הָרֶגֶל" וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ לֹא חַג וְלֹא רֶגֶל – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, מִשּׁוּם דְּאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁהַיּוֹם הוּא רֶגֶל אֶלָּא הוּא מוֹנֶה סֵדֶר הַתִּקּוּן ג הַמַּתָּנוֹת שֶׁנָּתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל וכו'".

וּמְקַדְּשִׁים יקנה"ז ד, כְּבִשְׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:ה