שולחן ערוך: סימן תקצט

א לֵיל שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת1 אוֹמְרִים "וַתּוֹדִיעֵנוּ" א קֹדֶם "וַתִּתֶּן לָנוּ" כְּמוֹ בִּשְׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,ב וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּזְכִּירִין בּוֹ "חֲגִיגַת הָרֶגֶל" וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ לֹא חַג וְלֹא רֶגֶל – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, מִשּׁוּם דְּאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁהַיּוֹם הוּא רֶגֶל אֶלָּא הוּא מוֹנֶה סֵדֶר הַתִּקּוּן ג הַמַּתָּנוֹת שֶׁנָּתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל וכו'".2

וּמְקַדְּשִׁים יקנה"ז ד^,3 כְּבִשְׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:ה