שולחן ערוך: סימן תרג

א אַף מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּכָל הַשָּׁנָה מִפַּת שֶׁל פַּלְטֵר גּוֹי (עַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קי"בא^,1), מִכָּל מָקוֹם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה יֵשׁ לוֹ לִזָּהֵר מִמֶּנּוּ.ב וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱפוֹת בְּעַצְמוֹ – יַכְשִׁיר2 אֶת הַתַּנּוּר שֶׁאוֹפִין בּוֹ גּוֹיִם, שֶׁיַּשְׁלִיךְ יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר קֵיסָם אֶחָדג כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימַן קי"ב.ד מִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אִם אֵין לְפָנָיו פַּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַד יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מִילִין3 מִמָּקוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ וְרוֹצֶה לֶאֱכֹל – מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל פַּת שֶׁל פַּלְטֵר גּוֹי אֲפִלּוּ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָהה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה שָׁם.ו

וְיֵשׁ לְכָל אָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְמַשְׁמֵשׁז בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מֵהֶם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה,ח וּסְפֵק עֲבֵרָה צְרִיכָה יוֹתֵר תְּשׁוּבָה מֵעֲבֵרָה וַדָּאִית, כִּי עַל עֲבֵרָה וַדָּאִית אָדָם מִתְחָרֵט בְּכָל לִבּוֹ, אֲבָל סְפֵק עֲבֵרָה הוּא מִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לוֹמַר שֶׁמָּא לֹא עָשִׂיתִי עֲבֵרָה וְאֵינוֹ מִתְחָרֵט עָלֶיהָ חֲרָטָה גְּמוּרָהט וַהֲרֵי נִשְׁאָר עֹנֶשׁ הָעֲבֵרָה עָלָיו,י וּלְכָךְ הָיָה צָרִיךְ קָרְבַּן אָשָׁם4 תָּלוּי הַבָּא עַל הַסָּפֵק לִהְיוֹת יוֹתֵר בְּיֹקֶר מִקָּרְבַּן חַטָּאת5 הַבָּא עַל הַוַּדַּאי:יא