שולחן ערוך: סימן תקצו

ב אֲבָל לְאַחַר שֶׁכְּבָר גָּמְרוּ כָּל מִנְיַן תְּקִיעוֹת אֵלּוּ – אֵין לִתְקֹעַ עוֹד בְּחִנָּם,ח שֶׁהֲרֵי הַתְּקִיעָה הִיא אֲסוּרָה בְּיוֹם טוֹב מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים,ט וְלֹא הִתִּירוּהוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ כְּגוֹן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לַנָּשִׁים לִתְקֹעַ לָהֶן,י^,4 וְכֵן הַנּוֹהֲגִין לִתְקֹעַ אַחַר הַתְּפִלָּה כֵּיוָן שֶׁהֵן צְרִיכִין לִתְקִיעָה זוֹ מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם יא^,5 הִתִּירוּ לָהֶם חֲכָמִים, לְפִי שֶׁאֵין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר שְׁבוּת גָּמוּר6 אֶלָּא עוּבְדִּין דְּחֹל,יב אֲבָל לִתְקֹעַ בְּחִנָּם הוּא זִלְזוּל יוֹם טוֹב.

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיִּתְקַע בְּיוֹם שֵׁנִי – אָסוּר לוֹ לְהִתְלַמֵּד בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִין וּבְקִיאִין7 בִּקְבִיעַת הַחֹדֶשׁ, וְאָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהָרִאשׁוֹן קֹדֶשׁ וְהַשֵּׁנִי חֹל, וְנִמְצָא תּוֹקֵעַ תְּקִיעוֹת שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לוֹ בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא בְּחֹל.יג

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין לְהוֹצִיא אֶת הַשּׁוֹפָר לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִתְקֹעַ תְּקִיעָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי הוּא מוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב.יד

אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לְקָטָן שֶׁיִּתְקַע כְּדֵי שֶׁיִּתְלַמֵּד, בֵּין שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ בֵּין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ,טו וּמֻתָּר לוֹ לִתְקֹעַ כָּל הַיּוֹם טז אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁיִּשְׁמַע הַתְּקִיעוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לְפִי שֶׁמִּצְוָה עַל הַגְּדוֹלִים לְלַמֵּד אֶת הַקְּטַנִּים יז וּלְחַנְּכָם בְּמִצְוֹת:יח^,8