לא מזמן יצא לי לשוחח עם הרב יום-טוב הכהן. כאשר הוא שמע שאני לומד ערבית במסגרת עבודתי העיתונאית, הוא השתתק לרגע ואז אמר "אם כך תבוא אלי הביתה. אני חייב להראות לך מקרוב משהו מיוחד".

חצי שעה לאחר מכן התייצבתי בביתו כדי לראות מקרוב את הפרויקט. נכנסתי לשם כסקרן – חובש כובע עיתונאי, בתקווה שאצא עם סיפור יפה... – אבל במהלך ארבע השעות ששהיתי בביתו הנחתי אט אט את כובע העיתונאי ויצאתי משם מרוגש.

הפרויקט שעליו אנו מדברים כאן הוא תרגום שנעשה – לראשונה אי פעם – של התורה (חמשה חומשי תורה) לשפה הערבית הכתובה.

זה פרויקט שהחל לפני קרוב לארבע שנים והסתיים רק לפני חודשיים, אבל הוא גם מהווה סנונית לפרויקטים נוספים רבים שיבואו בעקבותיו.

ריצת המכשולים של הרב יום טוב

הכול החל כאשר ראייתו של הרב יום-טוב הלכה והתדרדרה בקצב איטי כבר לפני 35 שנים. הסיבה לכך היתה הימצאותו של יום-טוב בסמוך לפיצוץ גדול שגרם לפגיעה ברשתיות העיניים שלו. מה שהיה נראה כבעיה זעירה הלך והחמיר עם השנים ולפני 8 שנים, הוא הפסיק לראות ומאז הוא רואה רק "צללים, חושך ואור".

אדם אחר היה מרים ידיים ושוקע בדיכאון ובייאוש עמוק, אבל הרב יום-טוב לא נתן לרחמים העצמיים או לכעסים לגבור עליו. מבחינתו הוא קיבל אתגר וצריך לעשות כל מאמץ להתגבר ולהמשיך הלאה.

לפני שעברנו לדבר על גופו של הפרויקט, השמיע לי הרב יום-טוב את ה"אני מאמין" שלו, הקשור לניסיונות שעוברים עליו.

"בכל צבא נהוג שכדי להפוך לקצין, חייבים לעבור את מה שמכונה "ריצת מכשולים" – כלומר מסלול של מכשולים שצריכים להתגבר עליו. מי שלא מצליח להתגבר ולעבור הלאה, לא יוכל להתקדם ולהפוך לקצין. המטרה של המכשולים האלו היא לראות האם החייל שרוצה להתקדם בצבא יכול להתמודד עם מכשולים פיזיים שמוצבים בדרך שלו ולשרוד בשדה הקרב. כך גם בחיים שלנו, אם הקב"ה רוצה לקדם מישהו ולהעלות אותו לדרגה גבוהה יותר, הוא מציב לו מכשולים כדי לחשל אותו. מבחינתי המכשולים הוצבו בדרכי, גילו אצלי כוחות חדשים ונעלמים שלא ידעתי על קיומם לפני כן ורק בגללם הצלחתי להוציא מעצמי את המירב ולהגיע להישגים אדירים".

תורה בערבית

כשהרב יום-טוב מדבר על הישגים, הוא מתכוון לפרויקט של התורה לערבית. וזה הזמן לדבר על הפרויקט עצמו:

לפני כמה שנים, בשל מפגש עם חברים, שמע הרב יום-טוב על יוזמה של כמה חברים שלו שביקשו לתרגם דברי תורה לערבית. הוא ביקש לקבל את הקובץ וכש"קרא" אותו (בעזרת תוכנה מיוחדת לקשיי ראיה), הוא נחרד לגלות שהתרגום נעשה בצורה בעייתית ומשובשת, ושקטעים מהאיסלם והנצרות שורבבו בטעות פנימה... בירור קצר העלה שהיזמים השתמשו בעזרתם של ערבים שהכירו. כיוון שאלו תירגמו את הדברים בצורה מעוותת לפי האמונה ולפי המושגים שלהם, הקטעים שתורגמו יצאו משובשים.

הרב יום טוב מסביר לי (את מה שלמדתי בקורס לערבית...) שלמעשה יש 2 שפות: ערבית מדוברת – ערבית שאותה מדברים בשיחות חוליןאו בבתי הספר וכו', וערבית כתובה (או ספרותית) שמשמשים בה בעיתונים, ספרים וכו'. הערבית הכתובה קשה מאוד ללמידה וגם מי שמצליח לקרוא ערבית, מתקשה להתרגל למונחי הדקדוק הרבים שיש בה.

הרב הכהן הבהיר לחבריו את הטעות והם עצרו את הדפסת הקובץ.

כפיצוי, הוא הבטיח להם שבזמן שעומד לרשותו הוא ינסה לתרגם את החומר המדובר. אבל כשהוא החל לעשות זאת הבין שמדובר במלאכה קשה ומורכבת מאוד, כשהבעיה העיקרית היתה תרגום המונחים המיוחדים הכתובים בספר. אבל לא אדם כהרב כהן ירים ידיים והוא החל לחפש אחרי ספרי קודש יהודיים הכתובים בשפה הערבית כדי לבדוק כיצד הצליחו לתרגם בהם מונחים מיוחדים.

"הבנתי שאני בבעיה והתחלתי לחפש אחרי ספר כזה, אבל גיליתי שאין אפילו ספר יהודי אחד שתורגם לערבית! התרגום היחיד שמצאתי היה של הרס"ג – רבי סעדיה גאון, מגדולי תלמידי החכמים שידע עם ישראל מאז ומעולם, שתרגם את התנ"ך לערבית, אבל הספר הודפס באותיות עבריות"...

(יצויין כי ספר התניא הודפס במרוקו בערבית על ידי חסידי חב"ד, אך זו ערבית בניב מרוקאי ולא השפה הפופולרית יותר).

צילום מתרגום הרס"ג
צילום מתרגום הרס"ג

מה רע בכך שהספר הודפס באותיות עבריות? ערבית זו ערבית, לא?

"כמובן שהספר היה טוב מאוד בזמנו. אבל בגלל שבשפה העברית יש 22 אותיות, בעוד בערבית יש 28, כששלוש מתוכם נקראות ב-8 צורות שונות. יתכן שאם מישהו קורא את הערבית שכתב רבי סעדיה גאון באותיות עבריות, הוא לא מצליח לקרוא את התרגום הנכון ולכן בדפוסים של התרגום הזה חלו טעויות במהלך השנים."

מעבר לכך, קריאת השפה הערבית באותיות עבריות היא דבר לא קל.

"זו שפה נכחדת" הוא אומר. "יש מאות בודדות מבני העדה התימנית שנוהגים לקרוא את תרגום הרס"ג בכל יום שישי (במסגרת התקנה של "שנים מקרא ואחד תרגום" –קריאת הפרשה עם התרגום) אבל חוץ מהם אין עוד הרבה שיודעים לעשות זאת. בארץ, למשל, אלפי מורים מלמדים את השפה הערבית למאתיים אלף תלמידים, אבל מתוכם רק שלושה מלמדים את הערבית במקרא עברי. ברור לי שבתוך שנים בודדות צורת הקריאה הזו תיעלם לגמרי."

כתב יד עתיק ובן שלמד ערבית

אחד מהרגעים החשובים ביותר של הפרוייקט היה כשהוא השיג העתק של כתב יד עתיק של תרגום הרס"ג מלפני למעלה מאלף שנים.

"הסיפור שווה כתבה בפני עצמה" הוא אומר. "בעבר, פרופסורים שונים פנו אל האוניברסיטה בסנט פטרבורג שם נמצא כתב היד, אך הם נדחו על הסף ולא קיבלו אפילו סריקה של מספר עמודים בודדים. בסייעתא דשמיא ובעבודה מאומצת, הצלחתי להשיג את הכתב במלואו".

הפרויקט החל בחודש מנחם-אב תשע"ב (2012), ומאז בקצב עבודה גבוה שנע בין 10 ל-15 שעות עבודה ביום, הוא עבד על התרגום בצורה המושקעת והמקצועית ביותר, וסיים אותה רק לפני כחודשיים.

כשאני מביא את הערכתי על קצב העבודה ועל המסירות, הוא מבקש לציין את אלו שעמדו לצידו. "רעייתי היקרה נתנה לי את הזמן והיכולת להתפנות לנושא הזה, ובני היקר שניאור זלמן ישב צמוד אלי ועזר לי בתרגום". שניאור זלמן למד את השפה הערבית כדי שהוא יוכל לסייע לאביו.

הרב יום-טוב הכהן עם משפחתו
הרב יום-טוב הכהן עם משפחתו

"כאמור, אני משתמש הרבה בעזרת תכנת מחשב שמקריאה לי טקסטים, אבל התכנה לא יכולה לקרוא את כתב היד העתיק. הבן הצדיק שלי למד ערבית והיה מקריא לי את הטקסטים, אות לאות, מילה למילה כדי שאשווה אותם מול המהדורה החדשה של תרגום הרס"ג".

אני שואל אותו עד כמה הפרוייקט הזה חשוב.

בני משפחת הכהן, שהפרויקט הפך גם לחלק מחייהם, מציינים שיש תרגומים נוספים בעולם לעברית ספרותית, אבל "הם נעשו על ידי מוסלמים או נוצרים שעיוותו אותו בכוונה במקומות רבים. בחלק מהמקומות הם עיוותו את המושג של אלוקים ונתנו לו קונטציות מעוותות לפי הקוראן או מונחים נוצריים, בחלק מהמקרים הם עיוותו פסוקים המדברים על הקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל והעובדה שמדובר בעם הנבחר ומשה רבינו הוא מנהיג עם ישראל, ובחלק הם פשוט לעגו לעם ישראל".

הרב יום-טוב מדבר בהתלהבות על היחודיות של תרגומו של רבי סעדיה גאון.

"תראה" הוא מבקש להסביר "רבי סעדיה גאון שחי לפני 1,200, מלבד היותו פילוסוף גדול ותלמיד חכם עצום, היה הראשון בהיסטוריה היהודית שעסק בדקדוק בצורה מסודרת ומעמיקה. מכיוון שכך, כשהוא מתרגם את התורה לערבית, הוא משלב את מילות התרגום במגוון מילים שנועדו גם להכניס הבנה ברורה של כוונת התורה. הרי גם אדם שיודע עברית מצוין, יכול לא להבין מילים מסוימות. גם אני באופן אישי לא תמיד ירדתי לסוף דעתה של התורה. המיוחד בספר, זה הפירוש הבהיר שמסביר מילים ומושגים לא מובנים וגרם לי ללמוד את התורה באור חדש ומיוחד.

" הרס"ג התאמץ שכל מילת תרגום תתאים לפשט, אך גם ל(שאר הדרכים שהתורה נלמדת בהם) – רמז, דרוש וסוד. המעניין הוא שמעבר לכל שאר הפירושים, נראה שהפירושים שלו הם פירושים חסידיים שתואמים לפירושי הרבי מליובאוויטש ושאר אדמו"רי חב"ד לדורותיהם".

פנים הספר החדש
פנים הספר החדש

תרגום עם פירושים עמוקים

אנו עוצרים והרב יום-טוב פותח חומש בעברית ומראה לי פסוקים שמשמעותם לא ברורה למי שלא יודע תורה ודקדוק לעומקם. הדוגמאות רבות ועמוקות אבל כדי שלא לעייף אתכם אביא כאן רק אחת מהן: בפסוק נאמר על משה רבינו כי "תמונת ה' יביט". מה הפירוש תמונת ה'? מדוע בחרה התורה להשתמש בביטוי כזה? הרס"ג מסביר זאת באמצעות שתי מילים בשפה הערבית שמשמעותם: משה קיבל מתנה מיוחדת לראות את העולם באותה 'תמונה' שבה ה' רואה אותה. כלומר משה וכל מנהיגי ישראל אחריו, יכולים לראות את העולם מקצה לקצה...

בנקודה הזו הוא מבקש לחזור לדברים שאמר לי מייד כשהתחלנו בשיחה. הניסיונות והאתגרים שנועדו לרומם את האדם לדרגות אחרות. "אם החיים שלי היו ממשיכים כרגיל, הייתי טרוד בפרנסה או בהודעות ווצאפ, ומלבד לימוד של שעה מידי ערב לא הייתי יכול באמת להקדיש זמן ללימוד התורה. העובדה שאני לא רואה, ששום דבר מסביב לא מפריע לי ושכוח הריכוז והזיכרון שלי נמצאים במיטבם ולא נקטעים על ידי דברים שמתרחשים לידי, הביאה לי גם את הזמן הדרוש וגם את הכוח והיכולת להתרכז בתרגום הזה ולרדת לסוף דעתו של רבי סעדיה גאון. בכלל, בזמן שאני לא עוסק בספר, אני חושב על פסוקי התורה ומוצא גימטריות רבות, או הקשרים מיוחדים בתורה בין פסוקים שנראים לא שייכים אחד לשני".

התורה בתרגום לעברית ספרותית. הספר החדש
התורה בתרגום לעברית ספרותית. הספר החדש

הספרים הודפסו כאמור לפני חודשיים, אחרי שהוא לקח על עצמו הלוואה גדולה שתאפשר זאת וכעת הרב יום-טוב מחפש תרומות שיאפשרו לו להדפיס אותם במהדורה הרבה יותר גדולה שתביא את אור התורה לביתם של אלפים ורבבות. הפרוייקט הבא שלו הוא תרגום ספר התניא לערבית ספרותית.

שעה אחרי שיצאתי מביתו הוא התקשר אלי. "בלהט הדברים שכחתי לומר לך פרט חשוב מאוד שקשור לתרגום התורה לערבית. במהלך כתיבת הספר יצרתי קשר עם פרופסורים ומלומדים ערבים מכמה מדינות ערביות, והם גמרו את ההלל על התרגום המשובח והמקצועי של הספר ואמרו שתמיד חיכו ללמוד את התורה בכתב ערבי, בתרגום שנעשה על ידי רב יהודי. העובדה הזו גרמה לי להבין שיש לי פה שליחות נוספת – להביא את האור של התורה גם ל-370,000,000 מוסלמים שיודעים לקרוא את השפה. זה אחד מייעודי הגאולה וזה מזכיר לי את הפירוש של הרבי מליובאוויטש על תרגום התורה על ידי משה רבינו ל-70 לשונות – להביא לאחדות ה' בעולם".

(מי שמעוניין ליצור קשר עם הרב יום-טוב, יכול לעשות זאת במייל projectsaadiagaon@gmail.com)