קסד שֶׁיָּכוֹל לְהַתְנוֹת עַל הַנְּטִילָה, וּבוֹ ב' סְעִיפִים:

א נוֹטֵל אָדָם יָדָיו שַׁחֲרִית1 וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶם לְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ,א,2 אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק,ב,3 וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ ג מִשְּׁמִירָתָן מִנְּגִיעָה בְּמָקוֹם מְטֻנָּף.ד וְאִם הִנִּיחָן בְּבָתֵּי יָדַיִם – אֵין לְךָ שְׁמִירָה מְעֻלָּה מִזּוֹ.ה וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נִזְדַּמְּנוּ לוֹ מַיִם ו מוּכָנִים לְפָנָיו וְאֵין צָרִיךְ לִטְרֹחַ אַחֲרֵיהֶם ז – טוֹב שֶׁיַּחֲזֹר וְיִטֹּל, וְלֹא יְבָרֵךְ.4

וְלֹא בִּנְטִילַת שַׁחֲרִית לְבַד מוֹעִיל תְּנַאי, אֶלָּא כָּל הַיּוֹם, בְּכָל זְמַן שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילַת פַּת, כְּגוֹן לְדָבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה,ח אוֹ שֶׁיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא ט – מַתְנֶה עֲלֵיהֶן לַאֲכִילַת פַּת שֶׁיֹּאכַל אַחַר כָּךְ,י לְפִי יא שֶׁנְּטִילַת יָדַיִם צְרִיכָה כַּוָּנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ"ח.יב,5 וְאַף עַל פִּי שֶׁטָּבַל בְּמַשְׁקֶה וְיוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא לֹא יְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם", וּבִשְׁעַת אֲכִילָה גַּם כֵּן לֹא יְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם" עַל זֶה שֶׁנָּטַל כְּבָר – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי פָּטוּר הוּא מִן הַנְּטִילָה, כֵּיוָן שֶׁיָּדָיו שְׁמוּרוֹת.יג,6

אֲבָל אִם אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא לְצֹרֶךְ אֲכִילַת פַּת שֶׁיֹּאכַל אַחַר כָּךְ – אָסוּר, כִּי תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא שֶׁתְּהֵא תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם סְעוּדָה,יד,7 מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁנּוֹטֵל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילַת פַּת אֶלָּא שֶׁמַּתְנֶה עֲלֵיהֶן שֶׁיּוּכַל לֶאֱכֹל עַל יְדֵי זֶה אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ מְחֻיָּב כְּלָל לֶאֱכֹל עַכְשָׁו, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לֶאֱכֹל – כְּבָר הוּא פָּטוּר מִן הַנְּטִילָה, וְלֹא חָלָה עָלָיו תַּקָּנַת הַחֲכָמִים כְּלָל, שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ אֶלָּא בְּנוֹטֵל לַאֲכִילָה שֶׁיֹּאכַל מִיָּד, וְזֶה לֹא נָטַל לַאֲכִילָה, אֶלָּא לְדָבָר אַחֵר.טו

וְאִם נָטַל יָדָיו לַאֲכִילָה – מוֹעֶלֶת נְטִילָה זוֹ גַּם לַאֲכִילָה אַחֶרֶת אִם שָׁמַר יָדָיו. וַאֲפִלּוּ תְּנַאי אֵין צָרִיךְ,טז שֶׁהַתְּנַאי אֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם כַּוָּנָה,יז וְזֶה נִתְכַּוֵּן (לִנְטִילָה בַּאֲכִילָה) [לַאֲכִילָה בִּנְטִילָה] זוֹ.

וְעַכְשָׁו נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַתְנוֹת עַל הַנְּטִילָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים יח שֶׁאֵין תְּנַאי מוֹעִיל אֶלָּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק, לְפִי שֶׁחָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לְהַאֲכִילוֹ דָּבָר הָאָסוּר כְּשֶׁיִּרְאוּהוּ אוֹכֵל בְּלֹא נְטִילָה, שֶׁיִּסְבְּרוּ שֶׁהוּא נָכְרִי. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יוֹשֵׁב בַּעֲגָלָה עִם נָכְרִי וְאֵין מַמְתִּינִים עָלָיו – הֲרֵי זֶה שְׁעַת הַדְּחָק: יט

ב מִי שֶׁעוֹמֵד בִּסְעוּדָה וְנִזְכַּר שֶׁנָּגַע בְּמָקוֹם מְטֻנָּף – צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל יָדָיו,כ וִיבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם".כא וְאִם נָגַע בְּעוֹד הַפְּרוּסָה בְּפִיו – לֹא יִבְלַע עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו.כב וְלֹא מְקוֹם הַטִּנֹּפֶת מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ שׁוֹק וְיָרֵךְ וּמְקוֹמוֹת הַמְּכֻסִּים בָּאָדָם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִלְמוּלֵי זֵעָה. וְכֵן אִם חִכֵּךְ בְּרֹאשׁוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה כג,8 (אֲבָל אִם שִׁפְשֵׁף יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ מִלְּמַעְלָה, כְּגוֹן כד לְנַגְּבָהּ,9 וְלֹא חִכֵּךְ בָּהּ תּוֹךְ הַשֵּׂעָר בְּרֹאשׁוֹ מַמָּשׁ – אֵין לָחֹשׁ).כה

וְיֵשׁ אוֹמְרִים כו שֶׁאֵין לְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם" בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה, כִּי לֹא תִּקְּנוּ אֶלָּא בִּתְחִלָּתָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיק סְעוּדָתוֹ וְהָלַךְ לְהַפְלִיג בְּדָבָר אַחֵר וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁמִירַת יָדָיו, שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל וּלְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם",כז,10 כִּי כִּסְעוּדָה אַחֶרֶת הִיא הוֹאִיל וְהִפְלִיג בֵּינְתַיִם, אֲבָל מִשּׁוּם נְגִיעָה בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת, וַאֲפִלּוּ עָשָׂה צְרָכָיו כח – אֵין לְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם".11

(שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת ב' פְּעָמִים – אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ, אֶלָּא אִם כֵּן הִפְלִיג בֵּנְתַיִם, אוֹ שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה וְחָזַר וְנִמְלַךְ,12 אוֹ שֶׁפָּסְקָה הַמִּצְוָה מֵעַצְמָהּ וְחוֹזֵר לַעֲשׂוֹתָהּ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁמְטָה וְנָפְלָה טַלִּיתוֹ מֵעָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן ח'.כט,13 אֲבָל זֶה שֶׁהִפְסִיק טָהֳרַת יָדַיִם בְּיָדַיִם עַל מְנָת לַחֲזֹר וּלְטַהֲרָן, אוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת כְּלָל, וּבְדַעְתּוֹ לֹא הָיָה מְטַמְּאָן כִּי אִם עַל דַּעַת לַחֲזֹר וּלְטַהֲרָן14 – אֵין זֶה חָשׁוּב הֶפְסֵק בְּטָהֳרָתָן לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ כְּשֶׁחוֹזֵר וּמְטַהֲרָן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלְּטַהֲרָן, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ מִי שֶׁמֵּסִיר טַלִּיתוֹ מִדַּעְתּוֹ בִּסְתָם – אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ אִם נִשְׁאַר עָלָיו טַלִּית קָטָן, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה גִּלּוּי דַּעַת שֶׁאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמִּצְוָה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ כְּלוּם עַל טַלִּית זוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ ל אִם יַחֲזֹר וְיִתְעַטֵּף בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם,לא כָּל שֶׁכֵּן זֶה שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁבְּוַדַּאי יַחֲזֹר לְמִצְוָתוֹ לְטַהֵר אֶת יָדָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא מֵסֵב בַּסְּעוּדָה וְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל).לב

(וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְהָקֵל בִּסְפֵק בְּרָכוֹת): לג,15