ב"ה

לימוד וערכים ספרים שולחן ערוך הרב הלכות נטילת ידים

שולחן ערוך: סימן קסא

מהוצאת

קסא דִּינֵי חֲצִיצָה וּטְבִילָה,א וּבוֹ ח' סְעִיפִים:

א א כָּל1 דָּבָר הַחוֹצֵץ בִּטְבִילַת כָּל הַגּוּף2 – חוֹצֵץ בִּנְטִילַת יָדַיִם,ב^,3 שֶׁכָּל מַה שֶּׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים ג תִּקְּנוּ כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה,ד ^,4 וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ (לְטַהֵר) [לִזָּהֵר] מִכָּל5 דָּבָר שֶׁמַּקְפִּידִים עָלָיו לַהֲסִירוֹ לִפְעָמִים.ה^,6

כְּגוֹן צוֹאָה ו שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר,ז דְּהַיְנוּ אִם הַצִּפֹּרֶן גָּדוֹל וְעוֹדֵף עַל בְּשַׂר הָאֶצְבַּע ח וְיֵשׁ שָׁם צוֹאָה תַּחַת עֹדֶף זֶה7 – צָרִיךְ לַהֲסִירָהּ קֹדֶם נְטִילָה,8 לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד ט עָלֶיהָ י מִשּׁוּם מִאוּס,יא לָכֵן אֵינָהּ בְּטֵלָה לְגַבֵּי הַיָּד יב וְחוֹצֶצֶת אַף לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלֶיהָ.יג^,9

וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן יד אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר,טו^,10 דֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלָיו,טז וְחוֹצֵץ לְכָל אָדָם כְּשֶׁרוֹחֲצִים יְדֵיהֶם: יז

ב רְטִיָּה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, אִם אֵין שָׁם מַכָּה אֶלָּא מִחוּשׁ בְּעָלְמָא יח וְיוּכַל לַהֲסִירָהּ מָתַי שֶׁיִּרְצֶה יט – צָרִיךְ לַהֲסִירָהּ קֹדֶם נְטִילָה.כ^,10 אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם מַכָּה – אֵין צָרִיךְ לִטֹּל כְּלָל בִּמְקוֹם הָרְטִיָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ב: כא^,11

ג טִיט הַבּוֹרוֹת12 וְטִיט הַיּוֹצְרִים כב שֶׁהֵם נִדְבָּקִים בְּיוֹתֵר וּמוֹנְעִים הַמַּיִם מִלָּבוֹא תַּחְתֵּיהֶם,כג וְכֵן שְׁאָר כָּל הַטִּיט כְּשֶׁהוּא יָבֵשׁ כד וְנִדְבַּק בַּבָּשָׂר10 – חוֹצְצִין בֵּין עַל גַּבֵּי הַיָּד בֵּין תַּחַת הַצִּפֹּרֶן, אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר.כה

אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר מוּעָט שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלָיו לַהֲסִירוֹ כו (כְּשֶׁרוֹחֵץ וּמְנַקֶּה יָדָיו) כז – אֵין צָרִיךְ לַהֲסִירוֹ גַּם כֵּן לִנְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה. וְהוּא הַדִּין לְבָצֵק וְצוֹאָה, אִם הֵן מְעַט כָּל כָּךְ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלָיו – אֵינוֹ חוֹצֵץ, אֲפִלּוּ הוּא שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר.כח

וְאִם הוּא מַקְפִּיד עָלָיו – חוֹצֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָרֹב בְּנֵי אָדָם מַקְפִּידִים עָלָיו.כט וּמַה שֶּׁלֹּא נָהֲגוּ לְנַקֵּר הַטִּיט שֶׁתַּחַת הַצִּפָּרְנַיִם קֹדֶם הַנְּטִילָה, הוּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין מַקְפִּידִין לַהֲסִירוֹ ל (בִּשְׁעַת רְחִיצַת וְנִקְיוֹן יָדַיִם בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, לָכֵן אֵינוֹ חוֹצֵץ לִנְטִילַת יָדַיִם אִם הוּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר,לא אֲפִלּוּ הוּא טִיט הַבּוֹרוֹת וְהַיּוֹצְרִים. אֲבָל אִם הוּא מַקְפִּיד עָלָיו – צָרִיךְ לַהֲסִירוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לב שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם אֵין מַקְפִּידִין עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַקְפִּיד – בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּנְטִילַת יָדַיִם שֶׁעִקָּרָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲבָל לֹא בִּטְבִילַת כָּל הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קצ"ח).לג^,13

וְאִם הַצִּפָּרְנַיִם גְּדוֹלִים וְעוֹדְפִים עַל הַבָּשָׂר – צָרִיךְ כָּל אָדָם לְנַקֵּר הַטִּיט וְהַצּוֹאָה שֶׁתַּחְתֵּיהֶם, כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם מַקְפִּידִים עַל מַה שֶּׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, וְחוֹצֵץ אַף לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד,לד אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מְעַט כָּל כָּךְ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַקְפִּיד עָלָיו.לה

(וּבְשַׁבָּת – דּוֹחֵק אֶת הַבָּשָׂר שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְרֹר אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּשֶׁמֵּסִיר הַטִּיט): לו^,14

ד צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּצִפֹּרֶן שֶׁפֵּרְשָׁה מִעוּטָהּ לָקוּץ אוֹתָהּ, שֶׁהִיא חוֹצֶצֶת,לז כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קצ"ח: לח^,15

ה הַדְּיוֹ וְהַצֶּבַע, לַחִים – אֵינָם חוֹצְצִים, מִפְּנֵי שֶׁנִּמְחִים בַּמַּיִם, יְבֵשִׁים – חוֹצְצִים.לט^,16 וְהוּא שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁוּת הַצֶּבַע עַל יָדָיו, אֲבָל אִם אֵין עֲלֵיהֶן אֶלָּא מַרְאִית הַצֶּבַע – אֵינוֹ חוֹצֵץ.מ

וּמִי שֶׁהוּא צוֹבֵעַ – אֵין הַצֶּבַע חוֹצֵץ עַל יָדָיו, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁוּת שֶׁל צִבְעוֹנִים עַל יָדָיו.מא^,17 וְכֵן מִי שֶׁאֻמַּנְתּוֹ לִהְיוֹת שׁוֹחֵט אוֹ קַצָּב וְיָדָיו מְלֻכְלָכוֹת תָּמִיד בְּדָם – אֵינוֹ חוֹצֵץ.מב^,18 וְכֵן לְמוֹכֵר שֻׁמָּן.מג וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם מַקְפִּידִים,מד כֵּיוָן שֶׁרֹב בְּנֵי אֻמָּנִיּוֹת הַלָּלוּ אֵין מַקְפִּידִין – אֵין חוֹצְצִין לָהֶם.מה אֲבָל לְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בְּכָךְ – חוֹצְצִין, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מַקְפִּיד.

וְהַנָּשִׁים שֶׁדַּרְכָּן לִצְבֹּעַ יְדֵיהֶם לְנוֹי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – אֵין אוֹתוֹ צֶבַע חוֹצֵץ.מו^,19

וְכָל זֶה בְּמִעוּט הַיָּד, אֲבָל אִם רֹב הַיָּד מְכֻסֶּה בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ – חוֹצֵץ אֲפִלּוּ לְאוֹתָם שֶׁאֵין דַּרְכָּם לְהַקְפִּיד: מז

ו רִיר הַיּוֹצֵא מִן הַמַּכָּה וּמִתְיַבֵּשׁ וְנַעֲשֶׂה גְּלִיד, אִם אֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו לַהֲסִירוֹ,מח אוֹ שֶׁמִּצְטַעֵר לַהֲסִירוֹ,מט שֶׁמֵּעַתָּה אֵין דַּעְתּוֹ לַהֲסִירָהּ כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה בְּעִנְיַן זֶה נ – קָרוּי אֵינוֹ מַקְפִּיד, וְאֵינוֹ חוֹצֵץ לִנְטִילָה,20 אַף עַל פִּי שֶׁלִּטְבִילָה מַחְמִירִין: נא^,21

ז טַבַּעַת, כְּשֶׁהִיא דְּחוּקָה בָּאֶצְבַּע – חוֹצֶצֶת, וּרְפוּיָה – אֵינָהּ חוֹצֶצֶת,נב^,22 כִּי הַמַּיִם בָּאִים בֵּינָהּ לָאֶצְבַּע. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהָסִיר הַטַּבַּעַת קֹדֶם נְטִילָה אֲפִלּוּ רְפוּיָה, כִּי אֵין אָנוּ בְּקִיאִים מַהוּ [נִקְרָא] רְפוּיָה וְיָבוֹאוּ לְהָקֵל גַּם בִּדְחוּקָה.נג וּבְדִיעֲבַד – עָלְתָה לוֹ נְטִילָה אִם הָיְתָה רְפוּיָה.נד וְהוּא שֶׁשָּׁפַךְ עָלֶיהָ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת,נה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ב.נו^,23

אֲבָל אִם הָיְתָה דְּחוּקָה – לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה אִם לִפְעָמִים מַקְפִּיד עָלֶיהָ לַהֲסִירָהּ, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶבֶן טוֹבָה שֶׁמַּקְפִּיד עָלֶיהָ לַהֲסִירָהּ בִּשְׁעַת נְטִילָה שֶׁלֹּא תִּתְלַכְלֵךְ בַּמַּיִם.נז וּבְאִשָּׁה, אֲפִלּוּ טַבַּעַת שֶׁאֵין בָּהּ אֶבֶן טוֹבָה דַּרְכָּהּ לַהֲסִירָהּ בִּשְׁעַת לִישָׁה, לָכֵן24 חוֹצֶצֶת לְעוֹלָם,נח אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת לַהֲסִירָהּ מִשּׁוּם לִכְלוּךְ הַמַּיִם. אֲבָל הָאִישׁ שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָלוּשׁ25 – אֵין צָרִיךְ לְהָסִיר הַטַּבַּעַת שֶׁאֵין בָּהּ אֶבֶן טוֹבָה קֹדֶם נְטִילָה אֲפִלּוּ אֵינָהּ רְפוּיָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלֶיהָ לַהֲסִירָהּ לְעוֹלָם: נט

ח שִׁעוּר נְטִילַת יָדַיִם, כָּל הַיָּד עַד הַקָּנֶה שֶׁל זְרוֹעַ,ס כְּשִׁעוּר קִדּוּשׁ יָדַיִם שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.סא^,26 וְיֵשׁ אוֹמְרִים סב שֶׁהֵקֵלוּ בִּנְטִילַת יָדַיִם, וְלֹא הִצְרִיכוּ אֶלָּא עַד מְקוֹם חִבּוּר הָאֶצְבָּעוֹת לְכַף הַיָּד.

וְרָאוּי לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה,סג^,27 שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טֹרַח – לָמָּה לֹא נוֹצִיא נַפְשֵׁנוּ מֵהַמַּחֲלֹקֶת? וְנָכוֹן לְהַתְנוֹת וְלוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל דָּבָר זֶה בְּתוֹרַת חוֹבָה אֶלָּא בְּתוֹרַת רְשׁוּת, כְּדֵי שֶׁאִם אֵיזֶה פַּעַם לֹא יִזְדַּמְּנוּ לוֹ מַיִם כָּל כָּךְ – לֹא יִצְטָרֵךְ לְהַחְמִיר כְּמִנְהָגוֹ. וְכֵן רָאוּי לְהַתְנוֹת בְּכָל דָּבָר שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ.סד^,28

וְאִם נוֹטֵל יָדָיו בִּפְנֵי רַבִּים בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים לִטֹּל עַד מְקוֹם חִבּוּר הָאֶצְבָּעוֹת לְבַד – אֵין לוֹ לְהַחְמִיר בִּפְנֵיהֶם, שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּב' תּוֹרוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּעֵינֵיהֶם.סה^,29

וְאִם הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת – לְדִבְרֵי הַכֹּל צְרִיכִים נְטִילָה עַד הַזְּרוֹעַ: סו^,30

הערות שוליים

א.

בקונטרס השלחן הגיה: דיני חציצה בנטילה וטבילה.

ב.

ברייתא חולין קו, ע"ב. טור ושו"ע ס"א.

לבוש ס"א. עולת תמיד ס"ק א.

ג.

פסחים ל, ב ובכ"מ. וראה גם לקמן סי' קפה ס"ב. סי' רצו סי"ט. סי' תנד סט"ו. סי' תעב ס"ב. סי' תעה סכ"ט. סי' תפט ס"ב. שם ס"ו.

ד.

טור ושו"ע יו"ד סי' קצח ס"א. והיינו כשרוחץ ומנקה ידיו או בשעת לישה וכיו"ב, כדלקמן ס"ג וס"ז וש"נ.

זיעה (ר"ש מקוואות פ"ט מ"ב ד"ה וגילדי) וזוהמא (רמב"ם שם).

ה.

רא"ש חולין פ"ח סט"ו. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"ו. ולענין טבילת כל הגוף ראה תוספתא מקוואות פ"ו ה"ה. טור ושו"ע יו"ד סי' קצח סי"ח.

ו.

ר"ש מקוואות שם משנה ד ד"ה שלא. רשב"א בתורת הבית הארוך בית ז סוף שער ז. ט"ז ומ"א ס"ק א.

ז.

עולת תמיד ס"ק ב. מ"א ס"ק ה. וכדלקמן ס"ג, שגם בזה אם אין דרך להקפיד אינו חוצץ, וש"נ.

ח.

בכת"י: עליה להסירה.

ט.

מ"א שם.

י.

ראה רש"י עירובין ד, ב ד"ה ושאינו מקפיד. תורת הבית הקצר שם (כשהוא לנוי). לבוש ס"ב. וראה גם לקמן סי' קסב סט"ו.

יא.

מ"א ס"ק ה. ולענין טבילת כל הגוף ראה טור ושו"ע יו"ד שם ס"א.

יב.

משנה פ"ט דמקוואות מ"ב.

יג.

תוספתא שם. טור ושו"ע שם.

יד.

עולת תמיד שם. וכדלקמן ס"ג, שגם בזה אם אין דרך להקפיד אינו חוצץ, וש"נ.

טו.

אוצ"ל: להקפיד עליו כשרוחצים ידיהם וחוצץ לכל אדם. ובכת"י: להקפיד (עליה להסירה כשרוחצים ידיהם או כל גופם לכן צריך להסירה קודם נטילה) וחוצצים.

טז.

ב"ח ד"ה רטיה. מ"א סי' קסב ס"ק יח. ט"ז ס"ק ב.

יז.

ט"ז שם.

יח.

משנה שם. טור ושו"ע שם. ולענין טבילת כל הגוף ראה טור ושו"ע יו"ד שם ס"י.

יט.

סעיף טו.

כ.

משנה שם. טור ושו"ע שם. ולענין טבילת כל הגוף ראה טור ושו"ע יו"ד שם סי"ד.

כא.

סמ"ג עשין כז הל' נט"י, ואור זרוע ח"א סי' ע, בשם ר"ת. לבוש ס"ב. מ"א ס"ק ב.

כב.

משנה שם. טור ושו"ע יו"ד שם.

כג.

תוספתא שם. הובא בסמ"ג שם. מ"א ס"ק ה

כד.

ס' התרומה סי' עט. סמ"ג שם. הגהת סמ"ק סי' קפא. טור ושו"ע ס"א.

כה.

עי' יו"ד ריש סי' קצח (כיון שאיכא קפידא בשום פעם). וראה ט"ז שם ס"ק ה. וראה גם לקמן ס"ז לענין טבעת, וש"נ.

כו.

סמ"ג שם. ט"ז שם ס"ק יח.

כז.

רמ"א ס"א. מ"א ס"ק ו.

כח.

הגהות סמ"ק שם. טור יו"ד שם. רמ"א ס"א.

כט.

מ"א ס"ק ה.

ל.

פני יצחק אפי רברבי שער עא אות יב. מ"א ס"ק ו.

לא.

סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם סי"ד. ש"ך שם ס"ק ב. ט"ז שם סק"ג. פס"ד צמח צדק שם.

לב.

מ"א ס"ק ה.

לג.

כדלעיל בתחלת הסעיף, מהסמ"ג והט"ז.

לד.

תשב"ץ סי' רפד. אליה רבה ס"ק ה. ולענין חשש טוחן ראה לקמן סי' שב סי"ז. וראה חקרי הלכות ח"ז מה, ב.

לה.

תוספתא מקוואות שם.

לו.

סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סכ"א. ט"ז שם ס"ק כב.

לז.

שבת קכ, ע"ב. טור ושו"ע ס"ב. ולענין טבילת כל הגוף ראה טור ושו"ע שם סט"ו.

לח.

רשב"א בתורת הבית הארוך והקצר בית ז סוף שער ז, ובקצר בית ו שער ה. רא"ש הל' מקוואות סכ"ז. שו"ע שם.

לט.

רשב"א ורא"ש ושו"ע שם. ולענין טבילת כל הגוף ראה טור ושו"ע יו"ד שם סי"ז. בכת"י נוסף: וכן מי שכותב תדיר אין הדיו חוצץ על ידיו (דברי חמודות הל' מקוואות שם ס"ק קכא. מ"א ס"ק ח). וראה בדי השלחן סי' לג ס"ק ז.

מ.

זבחים צח ע"ב. רמ"א יו"ד שם סי"ז.

מא.

זבחים שם. הובא ברשב"א ורא"ש שם.

מב.

בכת"י נוסף: בכל אלה.

מג.

ב"י יו"ד שם ד"ה צבע. רמ"א שם. אליה רבה ס"ק ו.

מד.

רשב"א ורא"ש שם. שו"ע שם. ולענין טבילת כל הגוף ראה טור ושו"ע יו"ד שם סי"ז.

מה.

סמ"ק סי' קפא. הובא בב"י ד"ה וכתב סמ"ק. מ"א ס"ק ג. ואם הוא לנוי ראה יגדי"ת (נ.י.) חוב' סה ע' רלט.

מו.

ס' התרומה סי' עט. סמ"ג עשין כז הל' נט"י. רמ"א ס"ב.

מז.

סמ"ג שם. וסמ"ק סי' קפא. הובא בב"י ד"ה וכתב סמ"ק. מ"א ס"ק ט. ועי' לקמן סי' קסב סט"ו.

מח.

אף שיסירנה כשתתרפא המכה, משא"כ בטבעת דלקמן, וראה שו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קנח אות ו.

מט.

ס' התרומה שם ובסי' קג. סמ"ג שם ובלאוין קיא. וראה טור ושו"ע יו"ד שם ס"ט. ט"ז שם ס"ק יד.

נ.

תוספתא מקוואות פ"ו ה"ד. רא"ש הל' מקוואות סי' כו ובפירוש המשנה מקוואות פ"ט מ"ד.

נא.

ב"י ד"ה וכתוב עוד. רמ"א ס"ג. ולענין טבילת כל הגוף ראה טור ושו"ע יו"ד שם סכ"ג.

מ"א ס"ק י.

מ"א שם.

סעיף יד.

רש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סכ"א. ט"ז ס"ק ד. מ"א ס"ק יא.

נו.

ראב"ד בבעלי הנפש שער הטבילה. הובא ברא"ש שם ובתורת הבית הארוך בית ז סוף שער ז. מ"א שם.

נז.

רש"ל ט"ז ומ"א שם.

נח.

רי"ף פ"ח דברכות (מא, א), לפירוש רבינו יונה שם ד"ה אבל מתוך והרא"ש חולין פ"ח סי"א. רבנו חננאל (הובא ברבינו יונה שם, וברשב"א חולין קו, ב ד"ה ורב ששת ובתורת הבית הארוך בית ו שער א) והל' א"י (הובא ברבינו יונה וברא"ש שם). דעה הא' בטור ושו"ע ס"ד. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"א. וראה גם לעיל סי' ד מהדו"ב ס"א.

נט.

ערכין יט, ב. רש"י חולין קו, ב ד"ה קידוש ידים. תוס' שם ד"ה אמר רב. רבינו יונה רא"ש ורשב"א שם. וכ"ה לעיל סי' קכח ס"ח. וראה פתחא זוטא ס"ק י.

ס.

רש"י חולין שם. הראב"ד בתמים דעים סי' סו (הובא ברשב"א שם). רא"ש פ"ח דחולין שם. דעה הב' בטור ושו"ע שם. מ"א ס"ק יב בשם הזוהר (ח"ג ערב, ב) והרקנטי (עקב ד"ה ואכלת). וראה גם בדי השלחן סי' לב ס"ק ג.