שולחן ערוך: סימן עז

א מֵי רַגְלַיִם לְאַחַר שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ, כֵּיוָן שֶׁאֵין אִסּוּרָן אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִיםא^,1 – יָכוֹל לְבַטְּלָםב עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם3 רְבִיעִית2 מַיִם.ג וַאֲפִלּוּ הֵם בִּכְלִי – מֵטִיל עֲלֵיהֶם רְבִיעִית מַיִם,ד בֵּין שֶׁהָיוּ הֵם תְּחִלָּה בַּכְּלִי וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם רְבִיעִית מַיִם, בֵּין שֶׁנּוֹתֵן תְּחִלָּה הַמַּיִם בַּכְּלִי.ה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּלִי הַמְיֻחָד לְמֵי רַגְלַיִם,ו שֶׁאָז אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ מֵי רַגְלַיִם כְּלָל – אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּן,4 וְאֵין מוֹעִיל בִּנְתִינַת הַמַּיִם לְהַכְשִׁיר הַכְּלִי עַצְמוֹז כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן פ"ז:ח