כדאי לכם לבקר: עותק של המשכן מוקם באריאל...

כשטוביה גלברד בן ה-67 משקיף מגג מלון "אשל אריאל" על המשכן שבנה בחצר המלון, הוא מתרגש בכל פעם מחדש. "לא דמיינתי שהתוצר הסופי יהיה מרשים כל כך, גדול כל כך, ומקיף פרטים כה רבים ושיהיה ההעתק הקרוב ביותר למשכן המקורי" הוא אומר בהתרגשות.

פרשיות רבות בתורה מדברות על המשכן – זה שבנו בני ישראל במדבר לאחר מתן תורה, ואבות טיפוס בודדים שלו נמצאים במוסדות לימוד נחשבים או אצל אמנים פרטיים, אבל המשכן הזה, "משכן אריאל" כפי שהוא מכונה, עולה על כולם ולו מהסיבה הפשוטה שלא מדובר באב-טיפוס מיניאטורי אלא בכזה השווה בגודלו ובפרטיו אחד לאחד למשכן המקורי.

הרבה פרטים

המשכן שהוקם בתורה הוקם בהוראת הקב"ה למשה ונבנה על ידי האמנים בצלאל בן אורי משבט יהודה ועל ידי אהליאהב בן אחיסמך משבט דן בצורה מדוקדקת ועם השקעה רבה – תוך שבורא העולם מצווה את משה על כל פרט ופרט, אבל העובדה לא הרתיעה את טוביה מלנסות להקים העתק של המשכן.

"ידעתי מראש שזו עבודה רבה, אבל החשיבות של מודל שכזה גרמה לי ולשותפיי לדרך לצאת למסע הזה ולעשות את הכמעט בלתי אפשרי. צריך להבין" הוא אומר "מדובר על שיטת בניה אחרת שלא רווחת היום. גם הפרטים מהם הוקם המשכן קשים להשגה, ובכלל – רצינו להוציא מתחת ידינו את הדבר הטוב ביותר האפשרי ולא "לחפף" פה ושם".

הרעיון כולו עלה לפני 12 שנים, אבל מציאת מקום הולם כמו גם מציאת תרומות ושאר התכניות והבירוקרטיה עשו את שלהן והמשכן עצמו החל להבנות בפועל לפני ארבע שנים ונמשך עד היום.

לעשות את זה רלוונטי לתלמידים

כשטוביה מדבר על הצורך בהקמת המשכן הוא מצביע על כמה סיבות. "ראשית, חינוכית. סיפור בניית המשכן הוא סיפור שכל ילד בישראל לומד אותו בשיעורי התנ"ך, אבל תמיד נשמע שמדובר בנושא עתיק ולא רלוונטי. פעמים רבות, המורים בעצמם לא מתחברים לנושא מכיוון שהם לא מצליחים לדמיין או להדגים פיזית במה מדובר, ולכן השיעורים בנושא הפכו עבור רבים לטרחניים ומעייפים. כשתלמידי בתי ספר, כמו גם אנשים מבוגרים יגיעו לכאן ויראו במה מדובר – הם יצאו אחרת משנכנסו ולא מדובר רק במליצה, אלא בעדויות רבות מאוד שאנו מקבלים מהמבקרים כאן".

הסיבה השניה היא שיהודה ושומרון הם ערש התנ"ך בישראל. "במרחק קצר מאריאל נמצאת שילה הקדומה, שם הוצב המשכן באופן קבוע לפני שבית המקדש נבנה, והבנו שיש צורך להראות לציבור הרחב שיהודה ושומרון הם ערש העם היהודי. הייתי אומר שרוב סיפורי התנ"ך מתרחשים באזורים האלו ולכן חשוב לנו להנגיש את הנושא הכול כך חשוב בסביבה הטבעית שלו. החל מעקידת יצחק, עבור בבית-אל שבה למד יעקב תורה, דרך סיפור סולם יעקב, יוסף שרעה את הצאן בשכם, חציית הירדן של בני ישראל, הסיפור שהתרחש בגלגל, הר עיבל ועוד רבות".

ה"משכן" מואר באפקטים מיוחדים בשעות הלילה

בפועל, ואולי בשל כך, המשכן הוא רק חלק ממארג גדול הרבה יותר שנקרא "גן סיפורי התנ"ך". המשכן הוא אמנם מרכז הגן, אבל הגן המתפרס על פני דונמים לא מעטים מרחיב על כל סיפורי התנ"ך שחלקם הוזכרו לעיל, תוך שהוא שם דגש על הסיפורים שהתרחשו ממש כאן.

כשאני שואל האם מדובר בסיור גם למבוגרים, גלברד מדגיש שהגן כולו בנוי בצורה הגבוהה ביותר שמתאימה לאנשים בוגרים, והסיור משולב בטכנולוגיה ואביזרים רבים שנועדו להנעים ולשדרג את חווית הביקור במקום. "הסיור קליל ואפילו הומוריסטי. הוא מלווה בפעלולי אור, מים, תנועה, אש ועשן שנועדו להחיות את סיפורי התנ"ך ולהנגיש אותם יותר. הנוף הבראשיתי המרהיב המתפרש למלוא העין הצופה אל הר גריזים והר עיבל מצפון והרי שילה ובנימין מדרום, מעניקים תחושה מיוחדת של אותנטיות ומסיפים גם הם נופך לאותנטיות המיוחדת והנדירה של המקום. אל תדאג, עוד לא ראיתי מבקר אחד שהשתעמם פה" הוא קובע בנחרצות.

איזה צבע זה?

נחזור כמה שנים לאחור. גלברד חיפש מקום הולם עבור המיזם ומצא אותו בדמות המלון היחידי הממוקם ביהודה ושומרון – מלון אשל השומרון שבאריאל. למעשה גלברד מנהל את המלון יחד עם מנחם וטובה גלבוע והוא רתם אותם לטובת הפרויקט שהוקם בחצר המלון האחורית ורחבת הידיים.

גלברד והצוות ניגשו לפרויקט בחרדת קודש וכדי להורידו הלכה למעשה הם התייעצו באופן הדוק עם הרב מנחם מקובר, מנהל מכון המקדש שבירושלים לשעבר שמכיר את הפסוקים העוסקים בהקמת המשכן בצורה הטובה ביותר. הרב מקובר התלהב מהרעיון והחל ללוות את הפרויקט.

"לא היה רגע דל ולא היה רגע קל" הוא אומר. למשל, בנושא הצבעים שמהם היו עשויים היריעות שהקיפו את המשכן נעשתה עבודת מחקר רצינית ומקיפה ביותר. הצוות כולו עבר על המחקרים שנעשו עד אז בתחום, אך לא הסתפק בהם וערך גם מחקר משלו ובסופה של דרך ארוכה ומרתקת הניח את ידו על צבעים כמו התכלת, הארגמן ותולעת השני (נדגיש בשלב זה שכמו בכל מחקר, קיימים חילוקי דיעות בנושא; אנו מקווים שבקרוב ממש נזכה לביאת המשיח אז נדע מהם אכן הצבעים המקוריים).

זו היתה רק תחילת הדרך. בהמשך הם חיפשו זמן רב עד שמצאו מישהי שתסכים לרקום את הפרוכת בעבודת יד. הרקמה של הפרוכות לבדה התפרשה על פני יותר משנה. כך היה גם עם העבודה ההנדסית והריקועים המיוחדים של כלי המשכן השונים, וכך על פני כל צעד ושעל – זאת כיוון שמלבד בניית המבנה עצמו מוצגים במקום כל הכלים המיוחדים שנועדו לעבודת המשכן.

אבל יחד עם זאת, למרות הכול, חלק מהמשכן הזה בנוי מפרטים דומים אך לא זהים למשכן המקורי וגלברד מסביר מדוע. "חלק מהמשכן היה בנוי מעצי שיטים שלפי המסורת מדובר בעץ ארז. כיוון שלא הצלחנו להשיג ארזים בגודל דומה, נאלצנו להתפשר בנושא. גם בדברים שעשויים או מצופים זהב וכסף נאלצנו להתפשר כמובן ועשינו אותם בצבעים הדומים ביותר לכסף וזהב. השתדלנו להגיע לרמת הדיוק הגבוהה ביותר, אבל בהתחשב בעובדה שבסופו של דבר מדובר במקום שנועד רק להסביר ולתת הדמיה של המשכן נאלצנו להתפשר - אחרת היינו צריכים לגייס סכומים גבוהים מאוד והבנייה היתה מתפרסת על פני עשרות שנים".

קבוצת ילדים מטיילת ב"משכן"

כך או כך, כפי שקראתם בתחילה, המיוחד במשכן הזה הוא גודלו. "בתורה גודלו של המשכן נכתב במידה שנקראת אמה. יש בזה מחלוקות האם הגודל של אמה הוא חצי מטר או שליש או משהו ביניים, אבל אנחנו החשבנו כל אמה כגודל של חצי מטר. כפועל יוצא, המשכן נבנה ברוחב ובגובה של 5 מטרים ובאורך של 15, וממדיה של חצר המשכן עומדים על אורך של 50 מטר ורוחב של 25."

מטבע הדברים, העלויות הרבות עיכבו גם הם את בניית המשכן, אך לצורך כך השקיעו גלברד ושותפיו לבית גלבוע כספים אישיים והתרימו "יהודים טובים מהארץ ומחו"ל". גלבר מדגיש בבת שחוק שגם המשכן המקורי נבנה בתרומות של בני ישראל.

בפועל, למרות שבמקום עוברים תיירים לא מעטים וכפי שגלברד עצמו מעיד, "מכל יישוב בארץ, גם מתל אביב ובכל פעם מחדש זה מדהים לראות איך עם ישראל מתרגש מהמקום הזה ומקבל פרופורציות אחרות ביחס שלו אל התנ"ך, אל היהדות שלו ואל הקשר שלו לארץ ישראל",

אני שואל אותו מתי המקום נפתח, והוא מציין שלמרות שקבוצות מאורגנות יכולות לבקר במקום, הפתיחה הרשמית מתעכבת כיוון שיש עוד כמה פריטים שעדיין לא נבנו לגמרי.

"אם תשאל אותי" הוא מעיד בסוף השיחה "המלאכה אף פעם לא תסתיים, כי אני מאמין שתמיד נמצא מה להוסיף, אבל באופן רשמי עד פסח נסיים לבנות את הדברים שעדיין בבניה ונוכל לפתוח את המקום באופן מסודר לקהל הרחב".