חנוכיה מחלקי חילוף של מכשירים רפואיים...

גם השנה בחג החנוכה, בבית כנסת ביישוב תקוע, תיערך הדלקה מיוחדת. החנוכיה בה יודלקו הנרות עשויה משאריות של מכשירים רפואיים שכבר לא בשימוש. לאור הנרות יזכירו המשתתפים את זכרה של דליה למקוס ה' יקום דמה, אישה צעירה שהקדישה מזמנה להתנדבות למען תושבי היישוב במסגרת "יד שרה ולפני שנה כשהיא בת 26 בלבד, נרצחה בפיגוע.".

הנה סיפורו של ארגון המיוחד לצד סיפורה של מתנדבת אחת ומיוחדת, דליה למקוס הי"ד.

הכול התחיל בחורף ירושלמי קר במיוחד

לפני למעלה מארבעים שנה, זוג צעיר בשם אורי ומיכל לופליאנסקי התגוררו בירושלים. החורף היה קשה במיוחד וגרם לבעיות נשימה אצל תינוקות רבים. אנשים נזקקו למכשירי אדים, ואורי החליט לרכוש כמה מכשירים ולהשאיל אותם ללא תמורה.

השמועה על הגמ"ח (ראשי תיבות של: גמילות חסד) המיוחד עברה מפה לאוזן והביקוש היה גדול. תוך זמן לא ארוך החליטו אורי ומיכל להרחיב את ההיצע למכשירים רפואיים נוספים. תושבי השכונה תרמו עשרות מכשירים רפואיים והדירה הקטנה התמלאה בעשרות קביים, כסאות גלגלים, הליכונים ועוד.

כשאנשים מכל רחבי העיר הגיעו אל ביתם כדי לשאול מכשירים רפואיים, הם הבינו שיש צורך לפתוח סניפים בשכונות נוספות ולהרחיב את הפעילות.

אביו של אורי, שיצא לגימלאות, תרם את סכום הכסף הראשוני כדי לפתוח את הארגון, והוא קיבל את השם "יד שרה", על שם אמו שנספתה בשואה.

פעילות הארגון התמקדה בהשאלת מכשירים וציוד רפואי, אך בהמשך התרחבה להענקת שירותים רבים לחולים וקשישים, על מנת לאפשר להם להמשיך לחיות בבתיהם, במסגרת הקהילה לה הורגלו. כיום יד שרה מפעילה ברחבי הארץ מרפאות שיקום יומיות, מרפאות שיניים ניידות למבוגרים ולנזקקים, לחצני מצוקה שמחוברים למוקד הנותן מענה של 24 שעות לקשישים ולחולים. הארגון משאיל מדי לחץ דם, כסאות גלגלים ושלל מכשירים רפואיים, מעניק ייעוץ משפטי לחולים ואפילו הסעות לחולים.

כל השירותים ניתנים בהתנדבות, ללא תשלום.

במהלך השנים נצבר ביד שרה ידע נרחב בהתנהלות עם חולים וקשישים וארגונים וממשלות רבות מכל העולם הגיעו על מנת ללמוד את מודל הפעולה הייחודי של הארגון. יד שרה הוא הארגון הישראלי היהודי הראשון שקיבל מעמד של יועץ מיוחד למועצה הכלכלית חברתית של האו"ם.

מתנדבת מיוחדת

כ-100 סניפים של יד שרה פזורים ברחבי הארץ. אחד מהם הוא סניף יד שרה בתקוע, שאיבד לפני כשנה את דליה למקוס, מתנדבת צעירה ומיוחדת שהקדישה את חייה לפעולות חסד.

דליה היא השניה במשפחה בת שישה ילדים. אביה מתנדב במד"א; אמה עוסקת אף היא בפעילויות שונות בהתנדבות למען הקהילה.

משפחת למקוס

כאשר ביקשתי מאמה, ברנדה, לתאר לי איזו ילדה היא הייתה. ברנדה שתקה ארוכות, מחפשת את המילים הנכונות בעברית שלא שגורה על פיה ואמרה "אצילית. שקטה, אבל נוכחת".

היא הייתה דמות אמהית לאחיה ולאחיותיה, תמיד דאגה לכולם, אהבה לבשל ולאפות והשרתה אוירה טובה בבית. זה היה ממש טבעי שהיא בחרה ללמוד ריפוי בעיסוק ועבדה עם ילדים עם מוגבלויות קשות מאד בקרית גת ובירושלים, לא נרתעה והצליחה לקדם אותם ולהביא אותם להישגים עם המון אהבה והשקעה. "היא מאד כיבדה את הילדים" מספר אבא שלה "מעולם לא דיברה עליהם בפניהם, היא האמינה שגם לילדים עם המוגבלויות הכי קשות יש הבנה וצריך לכבד אותם".

סניף יד שרה בתקוע נפתח לפני כשלוש שנים על-ידי איתיאל גיספן. הוא מספר שביום למחרת פתיחת הסניף קיבל מייל מדליה שביקשה להתנדב בסניף שנפתח.

"היא הייתה מגיעה לסניף גם בערבי שבתות וחגים, תמיד עושה כל שביכולתה כדי לבוא" מספר איתיאל. "זו הייתה זכות גדולה לעבוד לצידה. היא הייתה צדיקה, ענווה, צנועה וטובת לב בצורה בלתי רגילה. מחייכת לכל אדם, נותנת יחס מכבד, נוסעת בעצמה עד לביתם של אנשים שהיו זקוקים לציוד כדי שלא יצטרכו לטרוח ולבוא לסניף".

פעם הוא ראה אותה מנסה לתקן מכשיר שיצא מכלל שימוש. הוא שאל אותה מדוע היא מתאמצת כל-כך אם הם יכולים לשלוח את המכשיר למחלקת התחזוקה של יד שרה והם יתקנו אותו. "אולי מישהו יצטרך את המכשיר היום?" היא השיבה לו. גם על כך היא חשבה.

במהלך ה"שבעה" תושבים רבים נהרו לבית למקוס לספר על החסדים שגמלה עמם דליה. אישה מבוגרת שנזקקת לכיסא גלגלים סיפרה שכאשר דליה הבחינה שהכיסא בו היא משתמשת ישן מדאי. היא הזמינה עבורה כסא חדש. "כשהוא הגיע, היא באה לביתי ובמשך זמן רב ישבה להסביר לי כיצד להפעיל אותו, והכול בחיוך ובאהבה גדולה" היא סיפרה.

פיגוע בדרך הביתה

זה היה יום שגרתי בחייה, דליה חזרה מעבודתה בקרית גת כמרפאה לילדים עם מוגבלויות, וכמו בכל יום התכוונה להגיע בערב לסניף יד שרה. היא עמדה בצומת הכניסה לאלון שבות כשלפתע מחבל ביצע פיגוע דריסה ופגע בה. הוא לא הסתפק בכך אלא יצא מרכבו ודקר את דליה הי"ד למוות.

ההלם והכאב היו גדולים. למשפחה, לחברים מהסניף ביד שרה, לאנשי היישוב, לילדים שכל כך אהבו את דליה ולכל מי שהכיר אותה.

מתנדבי מחלקת התחזוקה של יד שרה יצרו חנוכיה ייחודית משאריות של מכשירים שאינם בשימוש, ובחג החנוכה הקודם, חודש לאחר הרצח, הם העניקו אותה בטקס מרגש להוריה של דליה. המשפחה תרמה את החנוכיה לבית כנסת ביישוב ובחג החנוכה הקודם נערכה הדלקה מרגשת בחנוכיה הייחודית וגם השנה תיערך הדלקה. החנוכיה, שעשויה משאריות של מכשירים רפואיים שנעשה בהם חסד, תדלק לעילוי נשמת דליה, שהאירה את העולם בעשייה למען הזולת.

הוריה של דליה הרחיבו אף הם את פעילויות החסד שלהם לעילוי נשמתה. אביה משתדל ללכת לנחם משפחות שחוו אובדן.

אמה, ברנדה, חתמה על כרטיס מתנדב ביד שרה חודש לאחר הפיגוע. היא מגיעה לעתים תכופות לסניף ובכך היא ממשיכה את העשייה של בתה שנקטפה בדמי ימיה.

מדליקים את החנוכיה המיוחדת. ברקע: הרב אורי לופליאנסקי, יו"ר יד שרה