שאלה:
קראתי בחדשות שהאדם שנהרג בפיגוע הטרקטור בירושלים היה משגיח כשרות באתר בניה. לא הבנתי מדוע בדיוק צריך משגיח כשרות באתר בניה? האם המלט והבטון צריכים להיות כשרים?
תשובה:
אקדים ואומר שאיני מכיר את הנרצח או את הארגון מטעמו הוא שימש במשרה זו. אבל בשורות הבאות נעסוק מעט בבעיות הלכתיות העלולות להתעורר באתרי בניה.
הבעיה הניצבת בפני הבאים לבנות בארץ ישראל היא ההתמודדות עם קברי יהודים שעשויים להימצא באתר הבניה. במיוחד בארץ ישראל מצויים קברים רבים מהתקופות השונות שבמשך השנים כוסו בשכבות עפר ונמצאים היום מתחת לפני השטח.
בעת חפירת היסודות עלולים להיתקל בקברים שנמצאים בעומק האדמה, היתקלות שמעוררת שאלה הלכתית, משום שההלכה היהודית נותנת חשיבות רבה לשמירה על כבוד המתים ובכלל זה איסור לפתוח קבר או לפנותו1 .
חיטוטי שכבי
כבוד המת תופס מקום של כבוד בהלכה היהודית ובספרות התורנית. דינים וחוקים רבים נקבעו לצורך כבוד המתים, ובכללם הדאגה להביא כל מת יהודי לקבר מכובד וראוי וההקפדה על הנהגה מכובדת בבתי קברות.
פתיחת קבר והעברת עצמות המת ממנו, מכונה בתלמוד "חיטוטי שכבי" (בארמית) ונחשבת למעשה חמור ועונש למתים. מכאן למדו פוסקי ההלכה שפתיחת הקבר והזזת עצמות המת ממנו הן מעשה אסור.
כאשר נמצאים שרידי קברים באתרי בניה, יש לבדוק האם מדובר בקברי יהודים. הבדיקה מתבצעת על בסיס ידע היסטוריוני אודות צורות הקבורה היהודית, וכך ניתן לקבוע האם הנקברים הם יהודים או לא.
במידה ומסיקים שהמקום היה בית קברות יהודי, עדיין אין צורך לעצור את הבניה ולחפש אחר מקום חדש: קיימים פתרונות הלכתיים המאפשרים את הבניה בלי לפגוע בכבוד המתים. פתרונות אלו דורשים פסיקה של רב מומחה לדינים אלו, ולמרות שיתכן שהבניה תתייקר מעט בשל כך עדיין זה משתלם כדי לשמור על העקרונות הקדושים של היהדות ולא לזלזל בנפטרים.
למה לא להעביר?
הפתרון הפשוט שעשוי לעלות לבעיית הקברים באתרי בניה היא העברה מסודרת של הקברים שנמצאו לבתי בקרות מוסדרים בצורה מכובדת. אך פתרון זה אינו מועדף על פי ההלכה.
העברת מת מקברו היא מעשה חמור, והוא ננקט רק במקרי קיצון בהם התועלת בה גבוהה מאוד ואין דרך להשיג אותה בלי ההעברה.
בין הסיבות אותן ניתן למנות להתרת העברת מת מקברו: העלאת הקבר מחו"ל לארץ ישראל, ומניעת פגיעה בכבודו. ישנם דיונים רבים בין פוסקי ההלכה מהי הגדרתם המדויקת של מקרים אלו ובאלו מקרים נוספים מותר להעביר מת מקברו.
הסיבות למניעת העברה שלא לצורך: ביזוי לגופת המת, פגיעה בנשמתו של הנפטר/ת ששבה לעמוד לפני בית דין של מעלה, ועוד. כל אחת מהסיבות כוללת גם תתי-סיבות שנמצאות במקרים מסוימים ואינן במקרים אחרים. הספרות התורנית דנה גם בשורשה של כל סיבה.
מה עושים?
הבעיה הראשונה אותה יש לפתור היא בזיון כבוד המתים ווידוא שהקברים לא ייפגעו במהלך העבודה. ניתן לסבור שכיסוי מסיבי של הקברים במלט או בטון ימנע את חשש גילויים וביזוי המתים שבהם וישים קץ לבעיה.
אך גם כאשר לא נשקפת סכנה לכבוד הקברים ישנה בעיה הלכתית נוספת והיא הדאגה לטהרת הכוהנים. לכוהנים אסור להיטמא במת, ואחת הדרכים בהן עוברת טומאת המת היא השהות עמו תחת קורת גג אחת, ואפילו בהפרש של קומות רבות. לכן בניין שנבנה ישירות מעל קבר הופך באופן אוטומטי למקום טמא האסור בכניסה לכוהנים.
ישנם פתרונות הלכתיים גם לבעיה זו. צורת בניה מסויימת המכונה בהלכה "כפין על גבי כפין" ומורכבת ממספר כוכים קטנים זה לצד זה החוסמת את הטומאה שלא תתפשט גם לבניין למעלה.
הלוואי והמשיח יבוא בקרוב והמוות ייעלם לנצח, אמן2 .
כתוב תגובה