חסיד אחד בא לרבי שמואל מליובאוויטש, הרבי המהר"ש.

"רבי, בבעלותי בית חרושת לנעליים ולאחרונה המכירות בשפל. אני מודאג מאוד ממצב בית החרושת!"

השיב לו הרבי:

"תמה אני עליך. בדרך-כלל, אנשים שמים את רגליהם בתוך הנעליים. ואילו אתה שם את ראשך בתוך הנעליים?"

[הרבי רצה להזכיר לחסיד כי הפרנסה מגיעה מבורא העולם וכי על האדם רק להכין כלי וצינור להמשכת הברכה האלוקית. כשזוכרים זאת, אין מקום לדאוג כל-כך.]