שאלה:

בתורה כתוב כי יש לשבות ממלאכה ביום השביעי. השאלה היא כיצד אנו יודעים מהו היום השביעי? המוסלמים נחים ביום שישי, הנוצרים ביום ראשון והיהודים ביום השבת

תשובה:

שאלה זו בדיוק נידונית במדרש רבה, ספר מדרשים שחובר לפני קרוב לאלפיים שנה.

את הציווי על השבת קיבלנו זמן קצר לאחר היציאה ממצרים. כיצד ידענו איזה יום עלינו לשמור? בפרק י"ז של ספר שמות מתואר כיצד בכל יום היה יורד מן, לחם שמיימי אותו אכלו בני ישראל במדבר. המן היה יורד בכל יום – למעט יום אחד בשבוע: השבת.

מה היו בני-ישראל אוכלים בשבת? ביום שישי ירדה מנה כפולה של מן שהספיקה גם ליום השבת.

בהקשר לכך נאמר כי משה רבינו אמר לבני ישראל "ראו כי ה' נתן לכם השבת", ועל כך אומר המדרש: מדוע נאמר 'ראו' ולא 'דעו'? כדי שאם אומות העולם יבואו וישאלו מדוע אנו מציינים את השבת דווקא ביום זה, תאמרו להם: ראו כי ביום זה לא יורד מן!

כך, במשך ארבעים שנה, הייתה לבני ישראל תזכורת שבועית מתי חל יום השבת. ומסורת זו נשמרה מאז ועד היום.

בספר הכוזרי, רבי יהודה הלוי מביא זאת כהוכחה לבריאת העולם:

"השמעת על אומה החולקת בדבר השבוע המוכר לכולנו, המתחיל ביום ראשון ונשלם ביום השבת? וכיצד הודו בזה אנשי סין ואנשי איי המערב? ... סיבת הדבר בהיות כל האנשים בנים לאדם או לנח וקביעת השבוע נמסרה להם בקבלה מאביהם (אדם) הראשון."

שנזכה ושבועותינו יהיו מלאים בשמחה ובמעשים טובים.