שאלה:

אני סובל בחיים, וכשאני מביט סביבי אני רואה שכמעט כולם סובלים בחיים. האם באמת העולם רע כל-כך?

תשובה:

בהשגחה פרטית, השאלה שלך התקבלה במערכת בימים בהם אנו מציינים את כ"ד בטבת, מאתיים שנה לפטירת האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד. בספרו, התניא, מצאתי את התשובה לשאלתך.

האם העולם הזה רע? בהחלט יש מקום לומר זאת. "כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו" נאמר בתניא. או בקצרה, לרוב האנשים – רע.

אבל אדמו"ר הזקן לא מסתפק בכך. תורת החסידות נקראת בשם פנימיות התורה שכן היא נועדה להביט פנימה, אל מעבר החיצוני וההגיוני; למצוא את הפנימיות והסוד שבכל דבר.

וכך כותב רבי שניאור זלמן בהמשך ספר התניא (אגרת הקודש, יא):

"כשיתבונן האדם בעומק הבנתו, ויצייר בדעתו הווייתו מאין בכל רגע ורגע ממש [לחצו כאן לקרוא עוד על ההוויה התמידית של הבריאה], האיך יעלה על דעתו כי רע לו, או שום יסורים מבני חיי ומזוני, או שארי יסורין בעולם? הרי האין שהיא חכמתו יתברך הוא מקור החיים והטוב והעונג, והוא העדן שלמעלה מעולם הבא. רק מפני ש[הטוב] אינו מושג, לכן נדמה לו רע או יסורים. אבל באמת אין רע יורד מלמעלה, והכל טוב."

מומלץ בחום כי תקרא את האיגרת במלואה כדי להבין את משמעות הדברים, אך בקצרה ההסבר הוא די פשוט. אם העולם נברא על ידי בורא העולם לפני אלפי שנים ואז הוא עזב אותו לאנחות, יש מקום לראות את היסורים בתור משהו חיצוני; אך אם האלוקים לפני רגע בלבד עשה עבורך את הטובה הגדולה ביותר – ברא אותך מחדש – אין ספק שהוא לא רוצה להרע לך, אלא להיטיב.

זה לא קל לביצוע, אבל רבי שניאור זלמן נתן לנו את המתכון.

יהי רצון שלא תחווה עוד כאב כלל, וכי מעתה ואילך חסדו של הבורא יתגלה אלינו בדרך מובנת וגלויה ולא בדרך נסתרת.