שאלה:

השבוע חגגתי יום הולדת, וכולם איחלו לי "עד מאה ועשרים." רציתי לדעת מהיכן בדיוק הביטוי הזה, ואם יש לו מקור בתורה – האם זה אומר שאין סיכוי שאחיה יותר ממאה ועשרים שנה?

תשובה:

הביטוי "מאה ועשרים שנה" אכן מוזכר בתורה. הוא נכתב בסוף פרשת בראשית, שם מתואר כיצד בורא העולם מביע את אכזבתו מחטאי אנשי הדור.

כך נאמר בפסוק:

"ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר, והיו ימיו מאה ועשרים שנה" (בראשית ו, ג).

היו כאלו שהסיקו מכך שהאלוקים מקציב לכל אדם מקסימום של מאה ועשרים שנה לחיות. אולי מכך נפוץ האיחול "עד מאה ועשרים", כי כיצד נאחל יותר ממאה ועשרים שנה אם בורא העולם קבע כי המקסימום הוא מאה ועשרים?

אך עיון במפרשים מגלה שהכוונה אחרת לגמרי. רש"י, תרגום אונקלוס ועוד רואים בכך את דבריו של בורא העולם לדור המבול, וכי הוא העניק להם מאה ועשרים שנה לחזור בתשובה ושמהם לא עשו זאת הוא הביא עליהם את המבול.

ואכן, התורה מציינת כמה וכמה שחיו לאחר דור המבול והאריכו ימים יותר ממאה ועשרים שנה. משה רבינו, האחרון שפטירתו מתוארת בחמשת חומשי התורה, נפטר בדיוק בגיל מאה ועשרים שנה.

אז יום הולדת שמח! ועד מאה ועשרים!

אופס... בעצם, לא רק. :)