נתן שמעון היה איש עסקים מצליח, שבשל עסקיו היה עליו לשהות לעתים תכופות בערים יאשי, גלץ וצ'רנוביץ, שהיו על גבול אוסטריה ורומניה. משמר הגבולות בשני צידי הגבול הכירו אותו היטב.

נתן שמעון לא היה שומר תורה ומצוות בלשון המעטה. הוא היה נוהג להתלוצץ ולצחוק על כל שומר מצוות עמו נפגש. לעומת זאת, אשתו רחל גדלה בבית של חסידים נלהבים של רבי מאיר מפרמישלן והמשיכה בדרך בו התחנכה.

חלפו שנים רבות מנישואיהם ולזוג לא היו ילדים. רחל הייתה נוסעת לעתים תכופות לרבי מאיר, אך בעלה סירב לבוא עמה; הוא לא האמין ברבנים וראה בביקורים אלו בזבוז זמן. ועם זאת, בכל פעם שנתן שמעון היה יוצא את העיר לעסקיו, הייתה רחל אורזת את חפציה ונוסעת לפרמישלן.

הרבי מעולם לא בירך אותה בילדים. בכל פעם הוא היה אומר לה שרק כאשר שניהם יבואו יחד הוא יוכל לברך אותם. רחל הייתה שבה לביתה מדוכאת; יודעת היטב שבעלה מעולם לא יסכים להצטרף למסע. למרות אכזבתה הנשנית, הייתה רחל עושה את דרכה בכל הזדמנות אפשרית לפרמישלן, מקווה שהרבי ישנה את דעתו.

ואז, באחד הביקורים הופתעה רחל לשמוע תשובה שונה מרבי מאיר. "שובי לביתך, ובעוד זמן קצר בעלך ישוב אף הוא לביתו מביקור עסקי בגלץ. אמרי לו כי ציוויתי שהוא יבוא מידית לפרמישלן. אם הוא יסרב, אמרי לו שאני יודע שיומיים קודם לכן, ביום חמישי – ל"ג בעומר – הוא ישב יחד עם קבוצת חברים והם לגלגו עליי. כאשר הוא יבוא עמך, אעניק לך את הברכה המבוקשת."

רחל המאושרת נחפזה לשוב הביתה. אכן, זמן קצר לאחר מכן גם בעלה הופיע. "רבי מאיר אמר שתבוא לפרמישלן באופן מידי!" היא אמרה לבעלה מיד לאחר שקידמה את פניו.

"לבוא לפרמישלן באופן מידי! הרבי אמר! חה חה חה!" פרץ נתן משה בצחוק פרוע.

אבל כשרחל המשיכה ומסרה לו את דברי הרבי, פניו החווירו. "אם הרבי יודע מה עשיתי, הוא בטח אדם קדוש" – אמר. הוא להצטרף לרחל לביקור הבא בפרמישלן.

הוא תיכנן את הביקור בקפידה, יודע היטב כי אם יוודע לחבריו שהוא נוסע לרבי הוא יהפוך למושא ללעג וקלס בעצמו. לפיכך הוא תיכנן עצירה בעיר למברג שם יחליף כרכרה וימשיך לפרמישלן.

עם הגעתם לעיר הוא נכנס לחדרו של הרבי. "שמו הוא משה נתן ואני מהעיירה שאץ" אמר לרבי.

"ומה אתה רוצה?" שאל הרב בתמימות מעושה.

"אני רוצה ברכה לילדים" הוא השיב.
"אל תאמר לי חצי אמת!" הגיב הרבי. "לא באת לכאן משאץ, אלא עצרת בעיירה למברג. בפעם הבאה תבואו לכאן ישירות מעירך, ואז תזכה לברכה המבוקשת."

נתן שמעון הופתע שוב לגלות את רוח קדשו של הרבי.

אך כאשר הוא שב לעירו, נשכחו הדברים מליבו והוא לא חזר אל הרבי במשך שבועות ארוכים. אשתו לא הפסיקה להתחנן בפניו לשוב לפרמישלן, עד שיום אחד הוא הבטיח לה שהם יסעו לרבי לשבת נחמו.

הרבי קידם את פניהם בסבר פנים יפות, ואף העניק לו עליה לתורה במשך השבת. נתן שמעון העריך זאת מאוד, ותיכנן לתת תרומה גדולה לבית הכנסת. כאשר הגבאי החל לומר את נוסח ה"מי שבירך", במהלכו ניתן להתחייב סכום כסף לבית הכנסת, הוא אמר "מי שבירך... בעבור שיתן" – ואז רבי מאיר קטע את הגבאי ואמר "בעבור שיעזור לישראל". הפעם היה נתן שמעון מבולבל לחלוטין. "בעבור שיעזור לישראל?" למה מתכוון הרבי?

לאחר התפילה קרא לו הרבי ואמר: "יבוא יום בו יבוא אליך צדיק ויבקש את עזרתך שתהיה כרוכה בסיכון של ממש. אם תבטיח לעזור לו, תזכה להיפקד בבן זכר עוד לפני שתעזור לאותו צדיק."

"בהן צדקי אעזור לו!" קרא נתן שמעון. זמן קצר לאחר מכן נכנסה רחל להריון.

שנה חלפה, ולילה אחד הגיע לעיירה הצדיק רבי ישראל מרוז'ין שברח מהשלטונות הרוסים שאיימו לשלוח אותו לסיביר. החסידים חשו כי באוסטריה חייו יהיו בטוחים. נתן שמעון היה במקום לרגל עסקיו, וחיש מהר נזכר בדבריו של הצדיק מפרמישלן: "בעבור שיעזור לישראל" – לצדיק רבי ישראל! ללא לחשוב פעמיים הוא ניגש לאכסנייתו של הצדיק והציג את עצמו. "אני מכיר היטב את המקום, אשמח לעזור לרבי להבריח את הגבול" הוא אמר.

נחל קטן פיכה בין רומניה לאוסטריה שהיווה גבול טבעי. היה זה בעיצומו של החורף, ושכבת קרח דקה כיסתה את הנהר. בחצות הלילה הם החלו לצעוד לעבר הנהר, ונתן שמעון הרכיב את הרבי על כתפיו והחל לצעוד.

שכבת הקרח הייתה די דקה, והוא הזיע מרוב פחד. משמר הגבול עלול לתפוס אותם, ובכל רגע הקרח יכל להישבר והם יפלו אל מותם במים הקפואים. צעד אחר צעד הוא חצה בזהירות, מניח את רגלו על שכבת הקרח כדי לבדוק את יציבותה ורק לאחר-מכן ממשיך בדרכו.

באמצע הנהר הוא נעצר.

"מה אירע?" שאל רבי ישראל.

"רבי, אני מבקש כי תבטיח לי שאכנס לגן העדן" אמר נתן שמעון. "חטאתי רבות בחיי, חטאתי ופשעתי. אך כעת אני מתחרט על כל מעשיי. אם הרבי לא יבטיח לי חלק לעולם הבא, לא אזוז מכאן."

"אם זה מה שמטריד אותך ברגעים אלו, הרי אני מבטיח לך חלק לעולם הבא" השיב הרבי.

נתן שמעון המשיך בדרכו. זמן קצר לאחר-מכן הוא הגיע לצידו השני של הנחל, לצד האוסטרי. הרבי הגיע לחוף מבטחים.