פעם נכנס אברך לרבי דובער, האדמו"ר האמצעי, ושאלה בפיו. הוא לומד גמרא וחסידות ואף מתפלל בכוונה, אך עדיין יש לו תחושת גאווה, או כפי שקוראים לכך בעגה החסידית,התחושת 'ישות'. הוא חושש כי הוא מתגאה במעלותיו ובעבודת הבורא שלו. מה עליו לעשות?
הרצינו פניו של הרבי, ולאחר מספר רגעים אמר:
כאשר ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, הוא ברא את הצד הטוב והצד הרע. לצד הטוב הוא העניק משימה: להפיץ טוב וחסד בעולם. לצד הרע, ה'סיטרא אחרא', הוא העניק משימה הפוכה – להילחם בטוב ולפתות את האנשים לחטוא ולפשוע, כדי לתת להם בחירה חופשית בין טוב ורע.
שאלה הסיטרא אחרא: מי יאזין לקולי? האם אכן אצליח לשכנע אנשים?
השיב בורא העולם: אקרא לך נחש וכך אף אחד לא יכיר בך.
ואכן, הנחש הקדמוני הצליח לפתות את אדם וחוה לאכול מחטא עץ הדעת. אבל לאחר שאדם וחוה הבינו את גודל חטאם, הם שבו בתשובה שלימה והתרחקו מן הנחש.
כיצד אקיים כעת את משימתי? שאלה שוב הסיטרא אחרא את האלוקים.
כעת תקבלי את הכינוי מלאך המוות, ותוכלי שוב להמשיך במלאכתך – אמר לה האלוקים.
כשחלף זמן מה, ואנשים התחילו לגלות את זהותו של מלאך המוות, הם החלו לברוח ממנו גם כן. שוב הוא הלך לבורא העולם ששינה את שמו וקרא לו 'שטן'. כשהשם שטן נחשף אף הוא, הוא עטה זהות חדשה: 'ישות' וגאווה. הוא חדר בבתי המדרש והגיע לתלמידי החכמים הגדולים וכך הוא הצליח להחטיא אותם.
אך אז הגיע הבעל שם טוב וגילה כי כל יהודי הוא מיוחד ויקר בעיני בורא העולם. מעתה ואילך לא עוד יתגאו תלמידים החכמים על היהודים הפשוטים.
שוב הגיע השטן אל הקדוש ברוך הוא בדאגה: כיצד הוא יצליח במלאכתו?
או-אז העניק לו ה' שם חדש: פחד מתחושת ישות.
"שלא תפול במלכודתו" הזהיר הרבי. "פחד מתחושת הישות, הוא הוא הישות, הוא הוא השטן, הוא הוא מלאך המוות, הוא הוא הנחש הקדמוני והסיטרא אחרא. אל תתן לו לשלוט בך פן הוא יחטיא אותך!"
כתוב תגובה