מה כל-כך חשוב באיסור לאכול איבר מן החי?

שאלה:

אינני יהודי, ולאחרונה נתקלתי במה שנקרא "שבע מצוות בני נח." אני מבין שמצוות אלו אמורות לתת לאנושות את הבסיס לחיים מוסריים, אך מצווה אחת ברשימה נראית לי לא מתאימה.

1. אל תעבדו אלילים – אני מסכים, עלינו להאמין באלוקים.

2. אל תשאו את שם ה' לשווא – אני מבין שצריך לכבד אותו.

3. אל תרצח – מובן מאליו.

4. אל תגנוב – בסדר...

5. אל תנאף – טוב...

6. ייסוד בית דין – נחוץ כדי לוודא שמתקיימים שאר החוקים. אבל:

7. לא לאכול איבר מן החי.

ממש אין לי כוונות לקרוע איבר מבעל חי כלשהו, אך אינני מבין מדוע מצווה זה צריכה להיות בראש רשימת הדברים החשובים ביותר לכל האנושות.

אודה מאוד אם תאיר את עיניי בנושא.

תשובה:

מהו המבחן האמתי לפיו אפשר לבדוק האם אדם מוסרי או לא? כיצד אפשר לדעת שאדם מסוים הוא באמת אדם טוב ולא סתם מטיף לאחרים את מה שאינו מקיים בעצמו?

אחד המבחנים הוא לבדוק את יחסו של אותו אדם אל הנחותים ממנו. אדם שמסוגל להראות דאגה וחמלה כלפי הפחותים וחסרי הישע, הוא אדם טוב באמת.

וכך, בשבע מצוות בני נח יש שבע קטגוריות של התנהגות אתית. האיסור לגנוב כולל איסור על כל עיסוק ומנהג לא מוסריים, המבוססים על חוסר יושר. הוצאת הניאוף מן החוק כוללת את כל מערכות היחסים הבלתי נאותות והאיסור על אכילת חלק מבעל חיים חי הוא עוסק בעניין היחס לחיות. למעשה, ההלכה אוסרת לצער בעלי חיים.

אין אלה קטגוריות שרירותיות של ההלכה. הן מכסות את כל קשת המחויבות המוסרית כלפי בני האדם זולתנו – כבוד לאלוקים הנמצא מעלינו, כבוד לבני אדם השווים לנו, וכבוד כלפי ממלכת החי, הנמצאת תחתנו.

קיימת כאן היררכיה ברורה. אנחנו לא שווים לאלוקים, ובעלי החיים אינם שווים לבני האדם. מיתוס השוויון נחוץ רק כדי להגן על החלשים בעולם ריק ממוסריות. אולם יצורים מוסריים בעלי קוד אתי ברור מסוגלים להכיר בחוסר השוויון הטבוע בטבע, בלי לנצל אותו. עובדת היותם גבוהים יותר רק מטילה עליהם אחריות רבה יותר. הטבע קיים כדי לשרת אותנו, אך אנו נמצאים כאן כדי לשרת את אלוקים, ופירוש הדבר הוא להתייחס לכל יצוריו, בין שהם שווים או לא, בכבוד.