רבי יוסף קארו, מחבר ספר ההלכות "שולחן ערוך" שהפך לאחד מהספרים החשובים ביותר בכל בית יהודי, התקשה פעם בהבנת פיסקה מסויימת בתלמוד. במשך כמה ימים ולילות הוא ירד לעומקה של הסוגיה עד שבסופו של דבר הוא הצליח להבין את משמעות אותה פיסקה.

לבית המדרש בו למד רבי יוסף היה מגיע מדי ערב סוחר, אדם פשוט ללא כשרונות מיוחדים, שהקדיש שעה-שעתיים ביום ללימוד התורה. למרות עיסוקיו הרבים הוא מעולם לא ויתר על הלימוד היומי.

באותו ערב ישב הסוחר ולמד לעצמו בקול סוגיה בתלמוד. רבי יוסף הבחין שהוא לומד את אותה סוגיה סבוכה בה הוא עסק ולפיכך היטה אוזן לשמוע כיצד יבין הסוחר את הפיסקה התמוהה. להפתעתו המוחלטת, האדם הסביר את הפיסקה בפשטות בדיוק באותה הדרך אליה הגיע רבי יוסף לאחר השקעה של עשרות שעות!

רוחו של הרב קארו נשברה. כנראה שלימוד התורה שלי לוקה בחסר חמור מאוד, חשב לעצמו. הוא, מי שמקדיש את כל חייו ללימוד התורה, היה צריך לעמול ולהתייגע במשך זמן רב כל כך על הבנת העניין, אך האדם הפשוט הבין זאת מיד ללא כל מאמץ מיוחד!

בחלום אותו הלילה התגלה לרבי יוסף מה אירע. "הסר דאגה מליבך" נאמר לו. "דע, כי מאז שניתנה התורה על הר סיני ועד היום הזה, איש לא זכה להבין את הסוגיה על בוריה. אתה, במאמציך ובהשקעתך, הצלחת לגלות את החכמה האלוקית ולהמשיכה לתוך החכמה האנושית. בזכות השקעתך פתחת את הצינור ומעתה ואילך כל אדם שעוסק בתורה יוכל להבין אף הוא סוגיה זו."