פעם שמעתי איש חכם אחד אומר, "אנו מנסים לתת לילדינו את כל מה שלא קיבלנו מהורינו, אך תוך כדי כך, לפעמים אנו שוכחים גם לתת להם את הדברים הטובים שאותם כן קיבלנו".
לעתים תכופות פונה הדרך שבה אנו מחנכים את ילדינו לאחת משתי אפשרויות קיצוניות. או שאנו מנסים לעשות הכל בניגוד לדרך שבה חינכו אותנו הורינו, ואנו נותנים לילדינו את כל מה שלא קיבלנו, או שכהורים, אנו העתק מדויק של האופן שבו חינכו אותנו הורינו.
ישנם הורים המצטיינים בבית מאוד ממושמע, בעל גבולות ברורים וחוקים ביחס למה מקובל ומה לא מקובל, אך יתכן שיש להם חולשה בתחום של מתן אהבה וחיבה ללא תנאי בכל עתך, כיוון שהם משועבדים לאתוס העיקרי שלהם, שהוא השלטת חוק וסדר.
כאשר ילדיהם נעשים הורים, הם עשויים לבחור לתת לילדיהם את כל מה שלא קיבלו בעצמם, כלומר, בדוגמא הנוכחית, אהבה וחיבה ללא תנאים. מבחינתם, שמירה על משמעת מסוג כלשהו מתפרשת – אולי בתת-מודע – כפעולה המנוגדת לאהבה.
כאשר הילדים הללו (דור שלישי) הופכים להורים בעצמם, הם עשויים לתת לילדיהם (דור רביעי) את כל מה שהם לא קיבלו, כלומר, משמעת חזקה, ולא לתת להם אהבה ללא תנאים. כלומר, הם יחנכו את ילדיהם כמו הסבים והסבתות שלהם, מה שאולי מסביר מדוע סבים וסבתות מסתדרים יפה כל כך עם נכדיהם.
מצד שני, ישנם הורים שפשוט חוזרים על הטכניקות של הוריהם. הדרך היחידה המוכרת להם לחינוך ילדיהם, היא שכפול ההורים שלהם-עצמם.
דבר זה מזכיר לי סיפור על ילדה קטנה, המתחצפת לאמה ולא עושה כדבריה. האם אומרת לה, "כעונש, הבת שלך תמרה את פיך כל הזמן". על כך משיבה הבת, "לפי ההיגיון הזה, אני יכולה לתאר לעצמי כמה את התחצפת לאמך והמרית את פיה".
כדי להיות הורה טוב ואפקטיבי, יש צורך באיזון זהיר. הדבר מצריך גם אהבה וגם משמעת. האחת לא תעבוד בלי השנייה.
להגיע לאיזון הזה, אינו מטרה אלא מסע. זהו מסע שבו אנו כל הזמן לומדים וגדלים ועורכים שינויים לאורך הדרך.
אפשר להמחיש עיקרון זה בעזרת ההשוואה לטיסה. נניח שמטוס טס מתל אביב לאילת. נתיב הטיסה הנבחר מצריך התאמות ללא הרף בשל גורמים כמו רוח ומזג האוויר. מגדל הפיקוח יבקש מן הטייס לעשות שינויים, אך המטרה הסופית נותר כפי שהיה, כלומר, להגיע ליעד הרצוי.
אותו עיקרון תופס בתחום ההורות. לפעמים הכרחי שצד שלישי יפעל כמגדל פיקוח. האדם המתאים עשוי להיות רב, פסיכולוג או ידיד קרוב, אשר יעזור לנו לערוך את השינויים וההתאמות הנדרשים כדי להגיע לאיזון בין אהבה למשמעת.
כבר אמרו חז"ל, "איזהו חכם? הלומד מכל אדם". מכל הורה אפשר ללמוד משהו טוב. אין פירוש הדבר בהכרח כי נוכל ליישם את כל שיטותיו גם אצלנו, אך עדיין עלינו לשמור על פתיחות לדברים שאותם כן נוכל ליישם.
דבר אחד מובטח: אם נשקיע מאמץ וזמן בשדרוג מיומנויותינו כהורים, אין ספק שנראה תוצאות שיעניקו לנו רוב נחת לשנים רבות.
הוסיפו תגובה