שאלה:
לאחרונה התחלתי ללמוד תורה, אך ככל שאני לומד יותר, אני רואה כמה כולם סביבי נוהגים לא נכון. אני לא מתכוון לאנשים שאינם שומרי מצוות, אלא לאנשים דתיים. יש כל כך הרבה צביעות!
תשובה:
אל תתרגש כל כך! זה פשוט עניין של אישיות. כנראה שהנשמה שלך שייכת לבית שמאי... מכיר את הסיפור על שמאי מתקופת התלמוד?
פעם בא אליו אדם וביקש ממנו: גייר אותי כשאני עומד על רגל אחת. שמאי גירש אותו במקל.
הלך אותו האדם להלל ובפיו בקשה זהה. הלל לא גירש אותו אלא אמר לו "מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך, זו כל התורה כולה וכל השאר הוא פירושה, לך ולמד אותה."
יש אנשים הקושרים את שרוכי נעליהם קצת יותר חלש ויש הקושרים חזק מאוד. יש הקולטים את העולם ככתם אחד גדול ומטושטש. אחרים מתמקדים בכל פרט ומודדים כל דבר בסרגל.
הבעיה היא שהעולם הוא מקום מבולגן.
הכל החל כשאכלנו מעץ הדעת טוב מרע – עולמנו הפך למקום של תרכובות ותערובות. בכל אשר תמצא יופי, יהיה גם כיעור. לא תמצא שמחה בלי צער, הנאה בלי כאב. לא תוכל להמציא דבר שתהיה בו תועלת בלי אף סכנת נזק, ולא תמצא אדם עלי אדמות העושה רק טוב בלי כל טעויות.
היכן שתמצא צורה אחת של טוב, תמצא צורה אחרת של רע. ובמקום שאין בו רעה אחת, יש רעה אחרת. אתה רוצה למצוא טוב טהור וטוב-לב פשוט בישות אחת? זהו דבר מאוד, מאוד נדיר.
על כך אמר המלך שלמה: אל תדחה דבר בגלל הנזק שהוא עשוי לגרום. אל תתעב כל אדם בשל הכיעור המצוי בתוכו, אלא השתמש בכל דבר למטרה שלשמה הגה אותו אלוקים, ולמד מכל אדם את כל שיש לו להציע.
אך אתה נוהג כמו שמאי – הן כלפי אנשים שסביבך והן כלפי עצמך. אתה יוצר במחשבתך מודל לאופן שבו צריכים הדברים להיות, ומודד כל דבר לפי אמת המידה שלך. ומה קורה? – הדברים לא מסתדרים.
אינני אומר לך זאת כדי שתזרוק את אמת המידה שלך, אלא כדי שתנסה להשתמש בה בצורה קצת יותר מעשית. העולם הזה איננו מושלם. עדיין לא הגענו לידי כך. מדוד בהתאם, הן את עצמך והן אנשים אחרים.
האם ניסית אי-פעם את כוחך בנגרות או בבניית עשה-זאת-בעצמך של איקאה? הם תמיד אומרים לך לא להדק מדי את הברגים עד שכל החלקים מחוברים.
הלל סיכם זאת כך:
אל תרדוף אחרי אנשים עם סרגל.
אינך אוהב שמודדים אותך לפי קו השלמות, לכן אל תעשה זאת לאחרים.
כעת צא ולמד, יותר ויותר לעומק.
כתוב תגובה