שאלה:

לפני כמה שנים מצאתי עבודה. חשבתי שהיא מושלמת, והשקעתי בה את כל-כולי. לאחרונה התחלתי לחוש שחיקה ואני כבר לא בטוחה אם היא בשבילי. מצד אחד יש לי משרה מצויינת ואסור לי להתלונן; מצד שני, אני לא נהיית יותר צעירה, ואולי אני מפסידה איזו עבודה טובה יותר שתיתן לי תחושת הגשמה?

תשובה:

מה שמעניין במכתבך הוא שאת אומרת שפעם אהבת את עבודתך וכעת את לא אוהבת אותה, אך לא הזכרת כלום על התנאים בעבודה שאולי הורעו. מכך אני מניחה שאולי עבודתך לא השתנתה כל-כך אלא את היא זו שהשתנית.

בטרם תבצעי החלטה גדולה שכזו כוויתור על מקום העבודה, עלייך להיות כנה עם עצמך ולנסות להבין מדוע אינך עוד מאושרת, ואם זה משהו שאכן ישתנה במקום עבודה אחר, או שאולי זה משהו שעלייך לשנות בתוך עצמך.

תכופות, כשאנו חשים מתוסכלים או משועממים במצבנו הנוכחי, אנו רוצים לרוץ ולמצוא משהו אחר. תמיד מקננת בליבנו הרגשה שישנו משהו טוב יותר במקום אחר, משהו שבצדו שכר גדול יותר, סיפוק רב יותר... בקיצור, משהו מושלם. עם זאת, כפי שאנו לומדים בדרך הקשה, בדרך כלל הדשא של השכן לא ירוק יותר.

מנקודת מבט מעשית, הייתי אומרת שאינך יכולה אפילו לחשוב על ויתור על מקום העבודה לפני שמובטחת לך משרה אחרת, או לפני שאת משוכנעת שתוכלי למצוא עבודה בתחום שבו את רוצה לעסוק. אך אני חושבת שאפילו טוב מכך יהיה להפוך מחדש את המשרה שיש לך כיום למשרה המושלמת עבורך.

רבים מגיעים לסביבת עבודה מסוימת מתוך כורח, וזה משהו שהם פשוט צריכים לעשות אפילו אם אינם סובלים זאת. אך את נשמעת לי אחרת. את אהבת פעם את העבודה שאת עושה כיום, את כן התלהבת ממנה, וזו הייתה משרה נהדרת בשבילך. לכן, השאלה כעת היא אם תוכלי להפוך שוב משרה זו לאותה משרה שאהבת ושבה השקעת כה רבות. האם את באמת מעוניינת לעזוב כדי שתוכלי למצוא דבר-מה אחר שתוכלי להתלהב ממנו, או שזה רק נראה קל יותר מן העבודה ומן המאמץ הנדרשים כדי למצוא את ההתלהבות הזו בתוך משרתך הנוכחית?

זוהי תפיסה שאותה הדגיש הרבי מליובאוויטש כאשר דן בגאולת עם ישראל מידי המצרים. הוא הסביר, שישנם זמנים שבהם אתה צריך להיגאל ממקום מסוים, אך יש תקופות שבהן המקום עצמו הוא זה שזקוק לגאולה. ניתן ללמוד זאת גם מן המלה גולה, הדומה למלה גאולה. ההבדל בין שתי מילים אלו היא האות "אל"ף", המייצגת את ההוויה האלוקית. מכך אנו לומדים כי איננו יכולים להסתדר לבד ללא הנוכחות האלוקית, אך יתירה מכך: הגאולה היא לא עזיבה ובריחה מהגלות, אלא גאולה של הגולה עצמה! מה שכבר היה קיים שם נשאר, אך תוספת המימד החדש שינתה והתמירה את הקיים, במקום סתם לנטוש אותו.

הקדישי זמן למחשבה על מעשייך, על מה שיש לך, וכיצד תוכלי להפוך את הסיטואציה הנוכחית שלך לכזו שתוכלי ליהנות ממנה שוב. אם באמת תשקיעי בכך מאמץ ותגלי שאת יכולה שוב להתמסר לעבודתך ולמצוא בה סיפוק ותחושת הגשמה – נהדר. אם לא, אולי אחרי שבאמת השתדלת, עלייך לבחון את האפשרויות האחרות. אחרת, אם את לא עובדת בשביל הכיף אלא זקוקה לעבודתך כמקור הכנסה, ואם אין לך סיבות טובות להאמין שבחוץ מחכה לך משרה "מושלמת" באמת, לא כדאי לוותר על משהו בטוח למען עתיד לא ידוע.

בהצלחה!